search
by a b
a b
האבחנה של חסימת הווריד הנבוב העליון היא על בסיס קליני, משמע, בהתאם לתלונות ולתסמינים אותם מציגים המטופלים ועל ידי בדיקתם. בצילום חזה ניתן לעיתים לראות הרחבה של בית החזה (המדיאסטינום, החלק שבין הריאות) העליון, עם שכיחות גבוה יותר בצד הימני. ב-CT ניתן לראות באופן מדויק יחסית את האנטומיה של בית החזה וכתוצאה מכך את העדות לחסימה עצמה. תפליט פלאורלי קיים אצל רבע מן החולים והוא ברובו מכיל נוזל לימפטי ובעל אופי אקסודטיבי (עשיר בחלבונים). טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה] הטיפול בתסמונת הווריד הנבוב העליון תלוי בגורם לחסימה. כך למשל, במידה והסיבה היא לימפומה, ניתן לתת סטרואידים אשר יכולים להיות יעילים בצמצום המסה הלוחצת. במידה ומדובר בסרטן ריאה מסוג מסוים (NSCLC) או בגידולים ששלחו גרורות, ניתן לטפל באמצעות קרינה, ובמקרים אחרים הטיפול יעשה באמצעות כימותרפיה. במידה ויש חסימה של דרכי האוויר מדובר במצב חירום ויש לטפל באופן דחוף. מאחר שבחלק מן החולים התסמונת עלולה לחזור יש צורך בהשתלת תומכנים (סטנטים) שימנעו את החסימה
לפני שנתיים
0