search
by Shachar Adam
Shachar Adam
Antinomy – טענות לוגיות שהן לא אמת ולא שקר (מובילות לסתירה פנימית) Dialethia – טענות שהן גם אמת וגם שקר בו זמנית. שנוי במחלוקת האם סוג כזה קיים, לפי אריסטו והגישה המערבית המבוססת על חשיבתו, סוג זה לא קיים. לפי המסורת המזרחית (סינית והודית) זה קיים – טיעון כמו ״משה הגיע״ כאשר הוא בדיוק עובר בדלת. או לדוגמה "גבר שהוא גם מתנזר וגם אבא". פתרונות אפשריים – אימוץ, הפרשי זמנים, "אבא" במובנים אחרים כגון אב "רוחני" או "אקדמי" . Antinomy: "הכיתה הזו ריקה מתלמידים" זוהי דוגמה קלאסית ל-Antinomy, שכן היא יוצרת סתירה לוגית. אם מישהו אומר את המשפט הזה בתוך הכיתה, הוא סותר את עצמו - הרי הוא עצמו תלמיד בכיתה, ולכן היא אינה ריקה. זו סתירה שאינה ניתנת ליישוב בתוך המערכת הלוגית הנתונה. Dialetheia: "משה הגיע לבניין" כשהוא בדלת זוהי דוגמה טובה ל-Dialetheia, שכן היא מציגה מצב שבו שתי טענות סותרות יכולות להיות נכונות בו-זמנית. משה נמצא בדלת, כלומר הוא גם בתוך הבניין וגם מחוצה לו. זה מצב "גבולי" שבו שתי הטענות הסותרות יכולות להיחשב אמיתיות.
לפני חודש
0
by Shachar Adam
Shachar Adam
בוודאי, אשמח להסביר מדוע מדובר בפרדוקס מסוג Veridical. פרדוקס Veridical הוא סוג של פרדוקס שבו התוצאה נראית מפתיעה או סותרת את האינטואיציה שלנו, אך למעשה היא נכונה ומתיישבת עם המציאות. במקרה זה: התוצאה המפתיעה: כל החובות שולמו, אף אחד לא הרוויח, ואף אחד לא הפסיד, למרות שלכאורה לא נוצר ערך חדש. הסיבה שזה נכון: הכסף שהופקד על ידי האורח העשיר שימש כ"קטליזטור" לסילוק שרשרת החובות שכבר הייתה קיימת. הוא לא יצר ערך חדש, אלא אפשר את הזזת הכסף הקיים בין האנשים. מדוע זה נראה פרדוקסלי: האינטואיציה שלנו אומרת שכדי לסלק חובות, מישהו צריך להרוויח או להפסיד, או שצריך להיכנס כסף חדש למערכת. כאן, לכאורה, נוצר "יש מאין". ההסבר: למעשה, כל החובות והנכסים היו קיימים מלכתחילה. הפיקדון הזמני רק אפשר את הזזת הכסף בין האנשים, מה שהוביל לאיזון החשבונות. זהו פרדוקס Veridical כי למרות שהתוצאה נראית מפתיעה או בלתי אפשרית במבט ראשון, היא למעשה הגיונית לחלוטין כאשר מנתחים אותה לעומק. הפרדוקס מדגים את החשיבות של הבנת מחזור הכסף בכלכלה ואת האופן שבו חובות ונכסים יכולים להתאזן ללא יצירת ערך חדש.
לפני חודש
0