נשים שיחקו נערים.
לנערים קשה להביע אמפתיה אימהית ולכן לא היו הרבה דמויות אימהיות.
הנ''ל לא השפיע על מכות ועל אלימות על הבמה - בשונה מהתיאטרון היווני.
היו סצינות רומנטיות, פשוט בלי מגע פיזי אלא עם מוזיקה ודברים שמבינים חיבה
אלימינציה ..
תשובה מבלבלת, הוא אומנם חי באמצע שנות ה20 בגרמניה, ולכן הגיוני שיתנגד לריאליזם שכבר היה קיים בתקופה זו.. מנגד רשום בסיכומים, שהוא היה מגלה לקהל את הסוף כדי לגרום להתרגשות וחיבור לתוכן של המחזה
Nash Forbs1 נקודות ·
יותר מ-6 חודשים
( תגובות)
מוניטין: 120
מהמאמר של בלהה בלום = עמ' 188 מבקש להפיק יצירות תיאטרוניות אני ראליסטיות