חברתית-;

תשובה 1 היא הנכונה. על פי תיאוריית ניהול האימה (Terror Management Theory), מחשבות המעוררות חרדה ממוות, מגבירות היצמדות לעמדות בנוגע לתפיסת העולם וייחוסי משמעות הנגזרים ממנה. העמדות הללו משמשות להגנה על האגו (Ego-Defensive) מפני מודעות לדחפים שליליים ומפני ידע הסותר עמדות קיימות. העמדות מגוננות מפני תחושת הסופיות והחידלון, תשובה 1. מסיחים 3 ו-4 אינם נכונים מאחר והעמדות משמשות הגנה על האגו מפני מודעות לדחפים. מסיח 2 אינו מהווה חלק מהתאוריה ולכן גם הוא אינו נכון.

תשובה 4 היא הנכונה. עמדה (attitude) היא הערכה חיובית או שלילית על בני אדם, עצמים ורעיונות. לעמדות יש מספר תפקידים הסתגלותיים: תפקיד בהבעת הערכים (Value-Expressive)- עמדות משמשות לצורך ביטוי הערכים החשובים לאדם. תפקיד זה מחזק את הקשר עם קבוצות ההתייחסות, מסיח 1; תפקיד הידע (Knowledge Function)- עמדות משמשות לצורך ארגון ידע ואופני אחסון ושליפה של ידע, מסיח 2; תפקיד שימושי (Utilitarian Function)- העמדה מעוררת קשב לגירוי וגורמת להתקרבות או התרחקות ממנו, מסיח 3. הכתוב במסיח 4 אינו נכון, משום שעמדות לא נועדו להגן מפני דעות מסוכנות של אחרים, ולכן הוא התשובה הנכונה.

תשובה 3 היא הנכונה. מודל 3 רכיבי האהבה (Triangular Model of Love) של סטרנברג (Sterenberg) מייחס לחוויית האהבה 3 מימדים: תשוקה (passion)- משיכה מינית, מסיח 1; אינטימיות (intimacy)- כנות והבנה, מסיח 2; מחויבות (commitment)- מסירות והקרבה, מסיח 4. מרכיבים אלה משולבים באופנים ובעוצמות שונות במערכות יחסים רומנטיות. מאחר והתקשרות (attachment) אינה רלוונטית למודל של סטרנברג, הכתוב במסיח 3 אינו נכון ולכן הוא התשובה הנכונה.

תשובה 1 היא הנכונה. אפקט הפיגמליון הוא דוגמא לנבואה המגשימה את עצמה (self-fulfilling prophecy)- ניבוי לגבי התנהגות או אירוע כלשהם בעתיד, המשנים אינטראקציות התנהגויות וגורמות להתרחשות המקרה הצפוי. לפיכך, רק אם הניבוי של יוסי אכן התרחש אז מדובר באפקט פיגמליון ולכן תשובה 1 נכונה ומסיחים 2 ו-3 אינם נכונים. מסיח 4 אינו נכון, משום שאפקט השחקן-צופה הוא הנטייה לייחס את הפעולות של אנשים אחרים לתכונות שלהם ואילו את הפעולות שלנו לנסיבות חיצוניות; אפקט זה אינו רלוונטי למתואר בשאלה.

× תשובה 2 היא הנכונה. הטיה בשירות העצמי גורמת לבני אדם לזקוף לזכותם הצלחות (ייחוס פנימי) ולהכחיש או לתרץ את כישלונותיהם (ייחוס חיצוני). בני אדם הסובלים מדיכאון מרבים לייחס מצבים שליליים באופן פנימי במקום לבצע ייחוס חיצוני; לפיכך, תשובה 2 נכונה ומסיח 1 אינו נכון. מסיחים 3 ו-4 אינם נכונים משום שהם עוסקים בשיפוט התנהגות בלבד ולא בייחוס הסיבות להתנהגות. כמו כן, הם אינם מתארים הטיה בשירות העצמי.

תשובה 3 היא הנכונה. אחד ההסברים העומדים מאחורי תופעת טעות הייחוס הבסיסית הוא היפותזת העולם הצודק (Just World Hypothesis)- הנטייה להאמין כי אדם מקבל את שמגיע לו. לדוגמה, נטייה להאשים קורבנות אונס בטענה שהתנהגותם זימנה את התקיפה, תשובה 3. מסיח 1 אינו נכון, מאחר והטיית האישוש (conformation bias) היא הנטייה לחפש אחר עדויות מאששות, יותר מאשר עדויות מפריכות בעת בחינת השערות והיא אינה רלוונטית לטעות הייחוס הבסיסית. מסיח 2 אינו נכון, משום שמתאם מדומה (false correlation) הוא הנטייה לראות קשר בין שתי תופעות, כאשר קשר זה אינו קיים במציאות והוא אינו רלוונטי לטעות הייחוס הבסיסית. מסיח 4 אינו נכון, מכיוון שעקרון ההגברה (Augmentation Principle) מתאר מצב של הגברת משקל של גורם מסוים בעת קיומם של גורמים אחרים, המלווים על פי רוב בהתנהגות הפוכה וגם הוא אינו רלוונטי לטעות הייחוס הבסיסית.

תשובה 2 היא הנכונה. טעות הייחוס הבסיסית (FAE - fundamental attribution error) היא הנטייה של בני האדם להמעיט בחשיבותם של גורמים חיצוניים ולהעריך הערכת יתר גורמים פנימיים בעת שיפוט סיבתיות של התנהגות (ולכן תשובה 2 נכונה ושאר המסיחים אינם נכונים). כלומר, להאשים את האדם או לזקוף לזכותו תוצאה כלשהי. הטעות נובעת מכך שכוחות מצביים לעיתים קרובות סמויים מן העין- איננו יכולים לראות נורמות חברתיות, אפשר רק לראות את ההתנהגות הנובעת מהן. הטיית הייחוס הבסיסית עוצמתית במיוחד בתרבויות מערביות המאמצות תפיסה של העצמי כעצמאי.

תשובה 2 היא הנכונה. על פי עקרון ההשתנות המשותפת (covariation principle), על בני האדם לייחס התנהגות לגורם סיבתי כלשהו אם הגורם היה נוכח כל זמן שהתרחשה ההתנהגות, אך נעדר כשלא התרחשה. השיפוט באמצעות הערכת ההשתנות המשותפת מביא בחשבון שלושה מימדי מידע: ייחודיות (distinctiveness)- האם ההתנהגות ספציפית למצב מסוים, מסיח 1; עקביות (consistency)- האם ההתנהגות חוזרת על עצמה בתגובה לאותו מצב, מסיח 3; קונצנזוס (consensus)- האם בני אדם אחרים מתנהגים בדרך דומה באותו המצב, מסיח 4. הכתוב במסיח 2 אינו נכון (ולכן הוא התשובה הנכונה), מאחר ונגישות (accessibility) היא המידה בה סכמה מסוימת נמצאת בחזית המחשבה ולכן קובעת את הסבירות שנשתמש בה כשנעשה שיפוט חברתי וכאמור, היא אינה מהווה מימד מידע במסגרת עקרון ההשתנות המשותפת.

תשובה 4 היא הנכונה. היוריסטיקת עיגון ותיקון מתייחסת למצבים בהם האדם נדרש לבצע פעולת הערכה או אמידה. התכונות הראשונות מהוות עוגן ואילו התכונות שבאות אח"כ יוצרות "תיקונים" לעוגן זה. בשאלה הנוכחית, לכלכלנים בקבוצה 2 ניתן עוגן גבוה יותר (14%) ולכן ממוצע הערכות שיעור הריבית הצפוי יהיה גבוה יותר בהשוואה לכלכנים בקבוצה 1, להם הוצג עוגן נמוך יותר (8%). כלומר, תשובה 4 נכונה משום שהתיקון מהעוגן של ה-14% יהיה גבוה מהתיקון של ה-%8 ובהתאם לכך, קבוצה 2 צפויה לחזות ריבית גבוהה יותר (ומסיח 3 אינו נכון). מסיחים 1 ו-2 אינם נכונים, משום שהיוריסטיקת הזמינות (availability heuristic) מבססת שיפוט על הקלות בה מתאפשר לחשוב על משהו, ולכן היא אינה רלוונטית למצב המתואר בשאלה.

תשובה 4 היא הנכונה. לפי השערת המגע, כדי להיאבק בדעות קדומות יש לטפח קשרי גומלין אישיים בתהליך שבו יש מטרות משותפות, תשובה 4. עצם המפגש בין קבוצות עוינות אינו מספק להפחתת הדעות הקדומות, מסיח 1. מאחר והשערת המגע עוסקת בהפחתת עוינות, מסיח 3 המתייחס לעירור תגובה אוטומטית של תוקפנות אינו נכון. מסיח 2 אינו נכון גם הוא, משום שהוא מתאר את אפקט הקרבה (Proximity), המתפקד כגורם המשפיע על משיכה בין-אישית ואינו נוגע לדרך בה ניתן להיאבק בדעות קדומות.