למידה
- 31 שאלות
- -- תגובות
- 0% הושלמו
- equalizer סטטיסטיקות
- share שתף
Discuss, Learn and be Happy דיון בשאלות
help
brightness_4
brightness_7
format_textdirection_r_to_l
format_textdirection_l_to_r
מה חידש רסקורלה בניסוי שערך :
1
| done |
תשובה 4 היא הנכונה. החידוש של רסקורלה הוא בכך שהיה הראשון להראות כי סמיכות בזמנים היא תנאי הכרחי ליצירת התניה, אך אינה תנאי מספק. על ידי יצירת שתי קבוצות ניסוי (צימוד אקראי וניבוי) הראה רסקורלה כי היכולת לנבא בעזרת המשתנה הב"ת את המשתנה התלוי היא מה שמשפיע על הלמידה.
מיין לפי
באיזה מן המצבים הבאים לא נצפה לראות אפקט חסימה:
1
| done | ||
תשובה 2 היא הנכונה. חסימה מתרחשת כאשר התניה קודמת אינה מאפשרת למידה של משתנה מותנה חדש וזאת משום שהוא אינו מוסיף מידע חדש בנוגע למשתנה המנובא. במקרים המתוארים במסיחים 1 ו-3 נצפה לראות אפקט חסימה משום שהוספת האור או הצליל אינה מחדשת דבר. לעומת זאת, במצב המתואר בתשובה 2 החולדה תלמד שהוספת אור תקטין את עוצמת השוק החשמלי ולכן יש לכך ערך ניבויי.
מיין לפי
לפי תיאוריית ההתנייה הקלאסית, מי מהבאים בסכנה הגדולה ביותר למנת יתר:
1
| done | ||
תשובה 3 היא הנכונה. לפי תיאוריית ההתנייה הקלאסית לגבי סבילות לסם, הסביבה שבה נלקח הסם הופכת לגירוי מותנה (CS) כך שהגוף מפתח תגובת פיצוי לסם (CR) בנסיבות אלה. בשל כך, ככל שהסביבה והנסיבות שונים יותר מאלו הרגילים סביר פחות שתתרחש תגובת הפיצוי לסם. בתשובה 3 מתוארת הסביבה הרחוקה ביותר מאלו שבהן נלקח הסם בד"כ ולכן שם הסבירות למנת יתר גבוהה יותר.
מיין לפי
מהו גירוי מבחין?
1
| done |
תשובה 4 היא הנכונה. גירוי מבחין הוא גירוי סביבתי שעוזר להבחין האם ההתנייה תקפה באותו רגע או לא. לדוגמא חולדה שיודעת שרק אם הנסיין נמצא ייתכן שההתניה של אור- אוכל תצא לפועל ואם החוקר לא נמצא בסביבה לא תתקיים ההתנייה.
מיין לפי
אמונות תפלות והתנהגויות ביטחון (Safety behaviors) בהפרעות חרדה מהוות עבור המבצעים אותן:
1
| done | ||
תשובה 2 היא הנכונה. מי שמבצע התנהגות ביטחון או אמונה תפלה עושה זאת על מנת להימנע מגירוי אברסיבי. לדוגמא – אדם שנכנס לחדר ברגל ימין ומאמין שהצליח במבחן בזכות זה. האדם מנע את הכישלון במבחן (גירוי אברסיבי) על ידי הוספת התנהגות (כניסה ברגל ימין) ולכן מדובר בחיזוק שלילי אשר משמר את ההתנהגות מתוך פחד שאם היא לא תבוצע הגירוי האברסיבי יופיע.
מיין לפי
לאחר כל ארוחה שמעו חולדות צפירה. איזו למידה סביר שתתרחש?
1
| done | ||
תשובה 1 היא הנכונה. התנייה לאחור היא מצב שבו הגירוי המותנה מוצג לאחר הגירוי הבלתי מותנה. הלמידה כאן היא הפוכה- החולדה יודעת שלאחר שתקבל אוכל תישמע צפירה ומכאן שמה. מסיח 4 לא נכון משום שסביר תתרחש למידה גם אם היא חלשה מהתניות אחרות. התניית עקבה היא מצב שבו הגירוי המותנה מופסק לפני הצגת הגירוי הבלתי מותנה וזהו אינו המצב המתואר. החלמה ספונטאנית נוגעת למצב שלאחר הכחדת הלמידה ולכן אינה רלוונטית.
מיין לפי
לפני כל פעם שיונה מקבלת אוכל נדלק כפתור על הקיר שמולה ללא תלות בהתנהגותה. לאחר מספר צימודים כאלו היונה מתקרבת לקיר ומתחילה לנקר את הכפתור. התופעה המתוארת התרחשה בעקבות תהליך של:
1
| done | ||
תשובה 3 היא הנכונה. היונה מקבלת אוכל ללא תלות בהתנהגותה ולכן מדובר בהתנייה קלאסית ולא אופרנטית. אמנם היונה מתחילה בפעולה עצמאית אך מכיוון שאין תלות בין התנהות היונה לבין קבלת האוכל לא מדובר בהתנייה אופרנטית. כמו כן, מכיוון שמדובר במצב של למידה אסוציאטיבית מסיחים 1 ו 2 אינם נכונים.
מיין לפי
מה ניתן ללמוד מהחלמה ספונטנית (spontaneous recovery)?
1
| done | ||
תשובה 2 היא הנכונה. בהחלמה ספונטנית ניתן לראות כי אם לאחר הכחדה מפעילים את הזיווג המקורי מחדש, נדרש פחות זמן לרכוש מחדש את התגובה לעומת הזמן הדרוש בעת הלמידה המקורית. תופעה זו מעידה כי ההכחדה מחלישה את הביצוע אך אינה מבטלת לגמרי את הלמידה שנעשתה.
מיין לפי
לפי תאוריית מניעת תגובה (response deprivation theory):
1
| done | ||
תשובה 3 היא הנכונה. כאשר מונעים עיסוק בהתנהגויות מסויימות אלו נעשות מועדפות ולכן הופכות לחיזוק. מסיח 1 ו-4 אינם נכונים כי אלו ניבויים שנמצאים בהיפוך לתיאורייה. מסיח 2 אינו נכון משום שהתיאוריה לא מדברת על כיצד מניעת תגובה גורמת להתנהגות אחרת אלא לאותה התנהגות.
מיין לפי
בניסוי "אלברט הקטן"
1
| done | ||
תשובה 1 היא הנכונה. בניסוי אלברט הקטן נוצרה התניית פחד לחולדה לבנה, ובהמשך פחד זה הוכלל ליצורים בעלי פרווה אחרים. לכן, בניסוי זה התרחשה הכללה והתשובה הנכונה היא 1. מסיח 2 אינו נכון משום שבניסוי נבדק פחד למספר גורמים,לא נבדקה מוכנות ביולוגית ובטח לא הצורך בה. מסיח 3 אינו נכון משום שלא בוצע ניסיון ללמד גירוי בלתי מותנה נוסף.
מיין לפי