אבנו

תשובה 1 היא הנכונה. תיאוריית המסרים הכפולים היא תיאוריה חברתית-תרבותית המדגישה את הקושי של הילד להתמודד עם תקשורת משפחתית המבוססת על מסרים כפולים (למשל אם שאומרת לילדה שהיא אוהבת אותו, אך מתרחקת ממנו פיזית). לכן, תשובה 1 היא הנכונה, אך יצוין כי לאורך השנים לא נמצאה תמיכה מחקרית להשערה זו. שאר המסיחים אינם מתארים את תיאוריית המסרים הכפולים, ולכן הם אינם נכונים.

תשובה 3 היא הנכונה. דלוזיה (Delusion) היא מחשבה שאיננה נכונה לפי אמות המידה של החברה אליה שייך החושב. המחשבה חוזרת על עצמה מספר רב של פעמים, היא אגוסינטונית ואינה ניתנת לשינוי על ידי שכנוע הגיוני. מסיח 1 אינו נכון, משום שקיומן של דלוזיות אינו מהווה קריטריון מספיק על מנת לתת אבחנה של סכיזופרניה. מסיח 2 אינו נכון, מכיוון שדלוזיות מתייחסות לקבוצת הסימפטומים החיוביים של סכיזופרניה ולא לקבוצת הסימפטומים השליליים. מסיח 4 אינו נכון, מפני שהלוצינציה(Hallucination) היא תפיסה סובייקטיבית של גירוי, במצבים בהם לא קיים גירוי במציאות האובייקטיבית. הלוצינציה יכולה להיחוות בכל אחד מהחושים והיא נתפסת כאמיתית לחלוטין. מאחר והתיאור של יוסי נוגע לאמונה או מחשבה שאיננה נכונה ולא לתפיסה של גירוי שאינו קיים, גם מסיח זה נפסל.

תשובה 4 היא הנכונה. תרופות נוגדות דיכאון (antidepressant drugs): מגבירות את פעילות הנוירוטרנסמיטרים נוראפינפרין וסרוטונין. ביניהן ניתן למנות את: תרופות תלת טבעתיות (TCAs - tricyclics): הפועלות להפחתת הקליטה החוזרת של הנוירוטרנסמיטרים מהמרווח הסינפטי, מסיח 1; מעכבים סלקטיביים של קליטה חוזרת של סרוטונין (SSRI - selective serotonin reuptake inhibitors): המפחיתים באופן בררני את הקליטה של הסרוטונין, מסיח 2; מעכבי מונואמין אוקסידאז (monoamine oxidase inhibitors): מעכבים של פעילותו של האנזים האחראי לפירוק נוראפינפרין, מסיח 3. בנזודיאזפינים (Benzodiazepines) הן תרופות המשמשות בדרך כלל להרגעה ולטיפול בחרדה ולא לדיכאון, ולכן תשובה 4 היא הנכונה.

תשובה 3 היא הנכונה. הפרעות דיסוציאטיביות הן הפרעות בתפקוד המודעות, הזיכרון והזהות. לפי הגישה הקוגניטיבית, הפרעות דיסוציאטיביות מתפתחות כתוצאה מקשרים צרים ובלעדיים המתפתחים בין מצבי עוררות שונים לבין זהויות וצברי זכרונות שונים. כתוצאה מכך מצבי עוררות שונים מפעילים זהויות שונות, מעוררים זכרונות מסויימים וגורמים לשכחה של אחרים. מאחר ולפי גישה זו ההפרדה בין הזהויות השונות בעקבות קישורן למצבי עוררות שונים אינה קשורה בהכרח לטראומה או לאירוע אברסיבי, לכן תשובה 3 היא הנכונה. מסיח 1 אינו נכון, משום שלפי הגישה ההתנהגותית דיסוציאציה נרכשת דרך התניה אופרנטית. התהליך מתחיל בשכחה רגעית מקרית של אירוע אברסיבי, המביאה להפחתת החרדה ולכן נתפסת כמתגמלת. קבלת החיזוק מביא לעלייה בהסתברות לשכחת האירוע בעתיד. מסיח 2 אינו נכון, מפני שלפי הגישה הפסיכודינמית, הפרעות דיסוציאטיביות מייצגות מקרה קיצוני של הדחקת תכנים מאיימים אל מחוץ למודע. אירועים טראומטיים בילדות עשויים להוות תמריץ להתפתחותו של סגנון התמודדות דיסוציאטיבי ומדחיק.

תשובה 4 היא הנכונה. ההבחנה המקובלת כיום בין נורמלי לבין לא נורמלי טמונה במידה בה התנהגותו של אדם תואמת למערך קריטריונים מסוים של אבנורמליות. גישת הדמיון המשפחתי (Family Resemblance) מאפשרת להגדיר התנהגות אבנורמלית בעזרת שבעה קריטריונים: מצוקה (distress) או אי יכולת (inability); התנהגות לא מסתגלת (maladaptive behavior); התנהגות אי רציונלית (irrational behavior); התנהגות לא צפויה (unpredictable behavior); התנהגות לא מקובלת ונדירה מבחינה סטטיסטית; אי נוחות הצופה; הפרות של אמות מידה מוסריות. כל אחד מהקריטריונים אינו מהווה כשלעצמו תנאי הכרחי להגדרת אבנורמליות ולכן הנטען במסיח 4 שגוי והוא התשובה הנכונה. מסיח 1 נכון, כיוון שחיסרון מרכזי בגישה הוא הגדרה לא מדוייקת של הקריטריונים, דבר היכול לגרום לחילוקי דעות בין מעריכים שונים או בין המעריך לאדם הנבדק. מסיח 2 נכון, מפני שחיסרון נוסף בגישה הוא שהיא תלויית חברה. מסיח 3 נכון גם הוא, כיוון שעל פי גישה זו, קריטריון בודד אינו מאפשר הבחנה בין התנהגות נורמלית ואבנורמלית.

תשובה 3 היא הנכונה. המודל הקוגניטיבי הינו גישה פסיכולוגית לאטיולוגיה של הפרעות נפשיות, המניחה כי קוגניציה מניעה רגשות והתנהגות. לפי גישה זו, תהליכי עיבוד מידע משובשים יכולים לגרור פתולוגיות נפשיות. מסיח 1 מתאר גישה פסיכולוגית אחרת- המודל הפסיכו-דינאמי. מסיח 2 מתאר גם הוא גישה פסיכולוגית אחרת- המודל ההתנהגותי. מסיח 4 מתאר את הגישה הביולוגית הרואה באנטומיה מוחית אחד הגורמים המרכזיים לפסיכופתולוגיה.

תשובה 2 היא הנכונה. לאדם הסובל מפוביה חברתית (Social Phobia) יש פחדים מגבילים במצב חברתי מוגדר, כגון אכילה בפומבי. מסיח 1 אינו נכון, כיוון שפוביה ייחודית מופיעה בשיעורים שווים בקרב נשים וגברים. מסיח 3 אינו נכון, משום שהתגובה הפובית היא לרוב כלפי אובייקט או מצב מסוים, אשר בפועל יש בו סכנה מועטה אם בכלל. מסיח 4 אינו נכון גם הוא, כיוון שהסימפטום המתואר מאפיין אגורפוביה ולא פוביה חברתית.

תשובה 4 היא הנכונה. הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) היא הפרעה המופיעה לאחר שאדם היה חשוף למאורע טראומטי ולאחריו מופיעים סימפטומים המתחלקים בין שלוש קבוצות: חוויה מחדש (Re-experiencing), הימנעות (Avoidance) ותגובתיות נמוכה ועוררות (Arousal). קושי להתרכז הוא אמנם סימפטום של PTSD, אך הוא קשור בעוררות מוגברת ולא בהימנעות או בתגובתיות נמוכה ולכן תשובה 4 היא הנכונה. מסיחים 1, 2 ו-3 כולם מהווים סימפטומים של הימנעות מכוונת מכל גירוי הקשור לטראומה ותגובתיות כללית נמוכה.

תשובה 1 היא הנכונה. דיסטימיה (Dysthymic Disorder) הינה הפרעה של דיכאון כרוני (הנמשך רוב הימים שנתיים לפחות) הכולל סימפטומים מתונים יותר משל הפרעת דיכאון קשה (Major Depressive Disorder). דיסטימיה, בשונה מהפרעת דיכאון קשה, אינה כוללת סימפטום של מחשבות אובדניות ולכן תשובה 1 היא הנכונה. מסיחים 2, 3 ו-4 מציגים סימפטומים המשותפים לשתי ההפרעות ולכן הם אינם נכונים.