יחידה אינטגרטיבית 4

תשובה 4 היא הנכונה. הפרעות סכיזופרניה הן משפחה של הפרעות הפוגעות בתחומי החשיבה, התפיסה, האפקט, ההתנהגות ויחסים הבין אישיים. הקריטריונים לאבחנה בהפרעה מבחינים בין שני סוגי סימפטומים: סימפטומים חיוביים (מצב שבו מתקיים מאפיין שלרוב אינו קיים, למשל דלוזיות) וסימפטומים שליליים (מצב של חוסר או ירידה במאפיין ביחס למצופה). בין הסימפטומים השליליים נמצאים אפקט שטוח, אנהדוניה ופגיעה ביוזמה ולכן מסיחים 1, 2 ו-3 אינם נכונים. לעומת זאת, הפרעות בשינה אינן סימפטום המקושר עם סכיזופרניה ולכן התשובה הנכונה היא 4.

תשובה 3 היא הנכונה. בפרדיגמת ההיזכרות המרומזת סביר להניח שייזכר מספר הפריטים הגבוה ביותר, בשל העובדה שבפרדיגמה זו מציגים בפני הנבדקים רמזי שליפה בעת המבחן אשר מעלים את שיעורי הזכירה. בפרדיגמת היזכרות חופשית (בה ניתן לשלוף את כל הפריטים שזוכרים) סביר להניח כי ייזכרו מספר פריטים רב יותר מאשר בהיזכרות סדרתית (בה יש לשלוף פריטים לפי הסדר בו הוצגו). לכן, התשובה הנכונה היא 3 ושאר המסיחים לא נכונים.

תשובה 4 היא הנכונה. תיאוריית ההסתגלות (Adaptational Theory) של בולבי מתמקדת בהשפעת יחסי התינוק עם דמויות המטפלים בתקופת החיים הראשונה על תהליכי ההתפתחות במשך כל החיים. לפי גישה זו, על סמך קשרי הגומלין עם המטפל, הילד מפתח ציפיות כלליות הנקראות "מודל פעולה פנימי" (internal working model). מודל זה מבנה את הציפיות וההתנהגויות של הילד במערכות היחסים אותן ינהל בעתיד. כלומר, מודל עבודה זה אכן מבוסס על דפוסי ההתקשרות של הילד, מסיח 1, מאחר והוא מפנים את מערכות היחסים עם דמויות המטפלים, מסיח 3, הייצוגים הפנימיים של אותם אחרים משמעותיים ממשיכים להתקיים גם בילדות ובבגרות בדמות ציפיות והתנהגויות, מסיח 2. אמנם זמינות ההורה היא אחד הגורמים המשפיעים על יצירת הייצוג הפנימי של התינוק כראוי לטיפול אך היא אינה הגורם הבלעדי ולכן 4 היא התשובה הנכונה. לדוגמא, גורם משפיע נוסף היא מידת התאמה בין הצרכים של התינוק ובין הטיפול שהוא זוכה לו.

תשובה 3 היא הנכונה. לפי תיאורית החיזוק של דולרד ומילר, תגובות נתונות מקבלות חיזוק אם הן מובילות להפחתה בדחף, ראשוני (רעב, כאב) או משני (חרדה, בושה). בעיית למידה נוצרת כאשר תגובות האדם אינן מצליחות להפחית את הדחף ולכן התשובה הנכונה היא 3. מסיח 1 שגוי מאחר שלפי התיאוריה קונפליקט זה מהווה את הבסיס ליצירת אישיות בוגרת וביטוי דחפים יעיל. מסיח 2 שגוי מאחר והמרכיב הבסיסי של האישיות הוא ההרגל, המייצג את התכונות היציבות והקבועות באישיות. האישיות היא סכום הרגליו הנלמדים של האדם. מסיח 4 שגוי מאחר והחיקוי חברתי מתייחס לדרך בה הילד לומד מסביבתו כיצד להתנהל במצבים חברתיים.

תשובה 2 היא הנכונה. מרחב הבעיה (problem space) מוגדר באמצעות בחינת המצב ההתחלתי (initial state), מצב בו המידע אינו שלם או שישנם תנאי מצב שאינם מספקים; מצב היעד (goal state), המצב או המידע שאנו מקווים להשיג; ומערך הפעולות (set of operations), הצעדים שיש לנקוט על מנת לעבור מהמצב ההתחלתי למצב היעד, תשובה 2. מסיח 1 אינו נכון, היות ואלגוריתמים והיוריסטיקות מתייחסים לדרכים לפתור בעיה ולא למרחב הבעיה. מסיח 3 אינו נכון, משום שהסקה דדוקטיבית ואינדוקטיבית מתייחסות לצורות הסקה שונות (הסקה מהכלל אל הפרט, והפרט אל הכלל) ולא למרחב הבעיה. מסיח 4 אינו נכון, מאחר ובעיה ראשונית ובעיית המטרה הם מושגים המתייחסים לפתרון בעיות אנלוגי.

תשובה 3 היא הנכונה. צורת ארגון המידע בשאלה מתאימה למודל דירוג היררכי (Hierarchical Model) בו המידע מאורגן בצורה של רשת היררכית, כאשר לכל ייצוג יש מדרג. ככל שהקטגוריה כללית יותר, כך מיקומה במדרג גבוה יותר, תשובה 3. מודל מערך התכונות (Feature comparison model) מניח שהזיכרון בנוי בצורה של ספריות. כל ספריה כוללת מושג ואת רשימת התכונות שלו, המתחלקות לתכונות מגדירות ותכונות אופייניות. מאחר והמידע המופיע בתיאור אינו מתייחס לתכונות הברדלס, מודל זה אינו מתאים ומסיח 1 אינו נכון. לפי מודל האב-טיפוס (Prototype model) הדבר המייצג את המושג בזיכרון הוא הפריט הטיפוסי ביותר שלו הנקרא אב-טיפוס. מאחר ובמידע המוצג בשאלה אין התייחסות לאב-טיפוס (כדוגמת אריה או נמר), מסיח 2 נפסל גם הוא. מודל האקטיבציה המתפשטת (Spreading activation Model) מניח שיש רשת סבוכה של מושגים הקשורים אחד לשני, כאשר כל מושג יכול להיות קשור להרבה מאוד מושגים שונים בדרכים ואסוציאציות מגוונות מאוד. המידע המופיע בשאלה אינו מציג קשרים אסוציאטיביים (או כל קשר שהוא אינו קשר היררכי) ולכן מודל זה אינו מתאים לארגון המידע המוצג, מסיח 4.

תשובה 3 היא הנכונה. ליקוי מסוג אבדן תחושה עצבית (sensory neural loss) הינו אופייני בקרב אנשים מבוגרים. ליקוי זה מתרחש כאשר הסף המוחלט לשמיעה עולה באופן בלתי שווה בתדרים שונים ובייחוד בתדרים גבוהים. לילדות קטנות תדרי דיבור גבוהים יותר בהשוואה לאנשים בוגרים. לכן, סביר להניח שהעובדה ששמעיה מתקשה לשמוע את נכדתו אך שומע את בנו נובעת מאבדן תחושה עצבית והתשובה הנכונה היא 3. פגיעה באוזן החיצונית, אובדן הובלה, או פגיעה בעצמות השמע יפגעו בשמיעה באופן שווה עבור כל התדירויות ולכן מסיחים 1, 2 ו-4 אינם נכונים.