סיעוד האישה ל"ט

גורמים הם ניתוח בבטן ,שרירן ברחם,פיד...

גורם הסיכון המשמעותי ביותר הוא נזק כלשהו לחצוצרה - מה שגורם לכך שהעובר משתרש בה ואינו עובר לרחם. הסיבות האפשריות לנזק בחצוצרה: ניתוחים קודמים בחצוצרות והיסטוריה של זיהומים באגן בעקבות מחלות מין או דלקת באגן. מהדברים האלה משתמע שמספר רב של פרטנרים מיניים הוא אחד מגורמי הסיכון להיריון חוץ־רחמי. וישנם גורמי סיכון נוספים: • אירוע קודם של היריון חוץ־רחמי. • ניתוחים באגן. • חסימת חצוצרות. • טיפולי פוריות. • עישון. • קיום יחסי מין מגיל צעיר. • שימוש באמצעי מניעה מסוימים שהם על בסיס פרוגסטרון. • גיל מבוגר. • ניתוחים בבטן שהסתבכו (כמו אפנדיציטיס). • שימוש בהתקן תוך־רחמי. אם נוצר היריון למרות ההתקן, הסיכון שהוא יהיה חוץ־רחמי גבוה יחסית.

פוליציטמיה (Polycythemia וכן אריתרוציטוזיס - Erythrocytosis; לפי האקדמיה ללשון העברית: ריבוי כדוריות אדומות) מוגדרת כמצב בו ספירת דם כללית מצביעה על ריכוז עודף של כדוריות דם אדומות. שמו של המצב מורכב משלושה יסודות שכיחים בביולוגיה, שמקורם ביוונית: פולי פירושו "הרבה" (ראו פולימר), ציט פירושו תא (ראו ציטולוגיה), הם פירושו דם (ראו המוגלובין). פוליציטמיה משנית, המתבטאת בעידוד ייצור כדוריות דם על ידי הכליה באמצעות הגברת הפרשה של אריתרופויאטין. פוליציטמיה ראשונית (נקראת גם: polycythemia vera (PCV), polycythemia rubra vera (PRV), erythremia, וכן "מחלת אוסלר-ואקז"), אשר נגרמת משיבוש במנגנון במח העצם עצמו, ללא קשר למאזן ההורמונלי. פוליציטמיה עשויה להתבטא גם במצבי יובש (כתוצאה מצום לדוגמה), בהם עולה ריכוז הכדוריות האדומות בשל ירידה בריכוזי הפלזמה בדם. המחלה שכיחה בקרב יהודים