סיעוד המבוגר ב (2)-מ"ב

מבלבל! גם ברטינופתיה יש טשטוש ראייה

התשובה הנכונה היא: AMD (Age-Related Macular Degeneration). הסבר: פגיעה בראייה מרכזית היא תסמין קלאסי של ניוון מקולרי תלוי גיל (AMD). מצב זה פוגע ביכולת לראות פרטים מדויקים, לקרוא, לזהות פנים או לבצע משימות הדורשות ראייה חדה. הסבר על האפשרויות: קטרקט: מתאפיין בטשטוש כללי בראייה (בעיקר ראייה למרחק), אך אינו גורם לפגיעה ממוקדת בראייה מרכזית. גלאוקומה: גורמת לפגיעה הדרגתית בראייה היקפית ולא במרכזית, במיוחד בשלבים הראשונים. רטינופתיה סכרתית: יכולה לגרום לאובדן ראייה אך אינה מתמקדת דווקא בפגיעה בראייה מרכזית אלא בפיזור רחב של נזק לרשתית.

גורמי סיכון עיקריים לקטרקט כוללים: גיל מבוגר (הגורם הנפוץ ביותר). טראומה לעין (כמו מכה או חבלה). הרעלות או חשיפה לרעלים (כמו קורטיקוסטרואידים לאורך זמן). לעומת זאת, שימוש בחוסמי סידן אינו נחשב לגורם סיכון מובהק להתפתחות קטרקט

התשובה הנכונה היא: קונגוקטיביטיס. הסבר: Uveitis Nongranulomatous Anterior (דלקת בקדמת הענבייה) היא מצב דלקתי חוזר שיכול לגרום למגוון סיבוכים, אך קונגוקטיביטיס (דלקת בלחמית העין) אינה סיבוך ישיר של מצב זה. האפשרויות האחרות: Posterior Synechia: היווצרות הידבקויות בין הקשתית לעדשה היא סיבוך שכיח של Uveitis Anterior. קטרקט: דלקת ממושכת או טיפול ממושך בסטרואידים עלולים לגרום להתפתחות קטרקט. גלאוקומה: לחץ תוך-עיני מוגבר יכול להתרחש כתוצאה מהדלקת או מטיפולים מסוימים (כגון סטרואידים). למה לא קונגוקטיביטיס? קונגוקטיביטיס היא דלקת של לחמית העין (החלק החיצוני השקוף), ואינה קשורה ישירות ל-Uveitis Anterior, שמתמקדת בענבייה (החלק הפנימי של העין). ניהול: טיפול ב-Uveitis כולל סטרואידים, הרחבת אישון למניעת הידבקויות, וניהול סיבוכים. מעקב צמוד למניעת נזק קבוע לעין.