א. הטיפול מיד לאחר החשיפה הוא שטיפה של הפצע במים זורמים וסבון, ולאחר מכן חיטוי הפצע עם חומר חיטוי
ב. עובד שנחשף ידווח מיידית )ועד 24 שעות לכל המאוחר( על האירוע לממונה עליו.
ג. כל נחשף יופנה למחלקה לרפואה דחופה )מלר"ד( של בית החולים הסמוך. רופא המלר"ד אחראי למתן הטיפול הראשוני ולהפניית העובד למעקב והמשך טיפול על ידי מומחה בתחום הרלבנטי )מומחה למחלות זיהומיות או לדרכי עיכול ו/או מחלותכבד( במסגרת קופת החולים בה עובד הבריאות מבוטח. גם המוסד בו מועסק עובד הבריאות רשאי לתת טיפול ראשוני וכן לבצע מעקב רפואי והמשך טיפול במידת הצורך, למשל במסגרת מרפאה לרפואה תעסוקתית, אם קיימות התשתיות המתאימות לכך, לרבות הסדר של הפנייה למלר"ד בשעות בהן המרפאה סגורה.
ד. בהערכה קלינית של אירוע החשיפה יילקחו בחשבון סוג הנוזל, הדרך שבה ארעה החשיפה וחומרת החשיפה.
ה. הרופא המטפל במלר"ד בעובד הנחשף יוודא שתשלחנה דגימות דם של מקור החשיפה ושל הנחשף )בכפוף להסכמתם במידת האפשר( לבדיקה להמצאות שני הנגיפים הנ"ל וידאג ליידע על כך את הנחשף ואת הרופא האחראי למעקב ולביצוע הנוהל )כמפורט בסעיף 3.5 )או בדיקת המידע הנ"ל מתוך תיק רפואי מעודכן.
ו. עובד שנחשף בעת נתיחת גופה במכון לרפואה משפטית יטופל כמו עובד בריאות אחר. כדי לוודא את ביצוע הבדיקות הנדרשות ממקור החשיפה, יש לקבל את הסכמת המשפחה של הנפטר או אישור של רופא ממשלתי, לרבות מנהל המכון לרפואה משפטית.
ז. הרופא המטפל במלר"ד יברר האם העובד חוסן בעבר נגד HBV ויבצע בדיקות דחופות בהתאם