סיעוד המבוגר 2 - איכילוב מ"ו

היפרדות רשתית או ניתוק רשתית (באנגלית: Retinal detachment) היא הפרעה בעין בה מצטבר נוזל תת-רשתי והרשתית הסנסורית נפרדת משכבת האפיתל הפיגמנטרי של הרשתית.[1] כלומר, התופעה כוללת את ניתוקה של הרשתית ממקומה התקין בעין ומרקמות דופן העין שמזינות אותה. היפרדות רשתית גורמת לפגיעה בכושר הראיה, וללא טיפול מתאים, עלולה לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בעין, עד כדי עיוורון.[2]

מַחֲלַת הַשֶּׁתֶל נֶגֶד הַמְּאַכְסֵן (באנגלית: Graft versus host disease, ובראשי תיבות: GVHD) הוא סיבוך נפוץ לאחר השתלת רקמה אלוגנית[א]. בדרך כלל המחלה נפוצה לאחר השתלת מח עצם או תאי גזע, אך המונח מתייחס גם לכל השתלת רקמה אחרת. תאים חיסוניים (תאי דם לבנים) שברקמה המושתלת מזהים את הגוף כגורם זר ולכן תוקפים את תאי הגוף. מחלת השתל נגד המאכסן יכולה להתפרץ גם אחרי עירוי דם, במקרה שלתוצרי הדם לא הייתה התאמה טובה.

לפי מה שלמדנו התשובה ד לא ג Anuria השתנה מועטה פחות מ 100 מ"ל שתן ליום

דלקת העצם (באנגלית: Osteomyelitis) היא זיהום חיידקי המשפיע באופן שונה על קבוצות גיל שונות. הזיהום עלול להתחיל באיזור החיצוני של העצם, ומשם לפגוע במח העצם (החלק הפנימי של העצם). דלקת העצם הפוגעת במבוגרים עלולה להתבטא בחוליות עמוד השדרה, ולהוביל לכאבי גב כרונים

עריכה אנמיה אפלסטית או חוסר דם אפלסטי (באנגלית: aplastic anemia) היא מחלה שבה מח העצם לא מייצר מספיק תאי דם לתפקוד תקין של הגוף

אנמיה אפלסטית אפלזיה = פגיעה בהמטופוייזיס – אין ייצור כלל. מחלה נדירה הפוגעת במח העצם, שכיחה במבוגרים, צעירים ובקשישים. גורמים: לרוב יודעים את הגורם אבל לפעמים יש טריגר מסוים כמו זיהום, חשיפה לכימיקלים ו/או לקרינה א ומולד. קליניקה: פוגעת בכל שורות הדם: דימום – חסר טסיות (טרומבוציטופניה), תסמיני אנמיה – חסר כד"א, נטייה לזיהומים – חסר לויקוציטים (לויקוציטופניה). מעבדה: אנמיה עד פאנציטופניה (ירידה בכל שורות הדם). בדיקות מעבד לא מספיק מאבחנות, כי הבעיה של המחלה היא בעיה במח העצם וכדי לאבחן אותה חייבים לעשות בדיקה דרך מח העצם. בבדיקת מח עצם – מיעוט תאים המטופוייטים (תאי אב), מח העצם הוחלף ברקמת שומן החלפה שומנית.

לחץ תוך גולגלתי מוגבר

Arthroscopy ארתרוסקופיה – הסתכלות ישירה לתוך המפרק.

בנשים צעירות לרוב המחלה אגרסיבית יותר. מספר המקרים של סרטן שד מתקדם נמצא בעליה. בדיקות סקר פחות יעילה באוכלוסייה זו – רמת שד צפופה יותר מה שמקשה על מהימנות בדיקת הממוגרפיה. גורמי סיכון וגורמים מגני ם - מחזור: ברגע שילדה מקבלת מחזור היא מתחילה להיחשף לאסטרוגן וכל תקופת הפוריות היא חשופה עד שנגמר המחזור ולכן ילדה שמתחילה לקבל מחזור בגיל מוקדם ומסיימת בגיל מאוחר יש לה הרבה שנים שחשופה לאסטרוגן ולכן קבלת וסת בגיל מוקדם וסיום וסת בגיל מאוחר זה גורם סיכון. לקבל מחזו ר בגיל מאוחר ולסיים בגיל מוקדם זה גורם מגן. - לידות – בזמן הריון מי שאחרי ושולט זה פרוגסטרון ולכן אישה שילדה יותר פעמים יש לה יותר הפסקות אסטרוגן לעומת אישה שילדה פעם אחת והיו לה רק 9 חודשי הפסקה – כמה שיותר יולדים כך הסיכון יורד. - גיל – מומלץ ללדת לפני גיל 30 מבחינת סטטיסטיקה. אותה אישה נמצאת במקום יותר מוגן לעומת . מישהי ש ילדה אחרי גיל 30 - הנקה נמצאה כגורם מג ן בפני סרטן שד. כי מוריד שומן ושומן גורם סיכון.  - פעילות גופנית היא גורם מגן - קרינה גורם סיכון לכל סרט ן. - גלולות שמכילות אסטרוגן בלבד –לקראת גיל 50 מתחיל ה לרדת רמת אסטרוגן בגוף והאישה מרגישה גלי חום ועצבנו ת. יש אפשרות לתת כדור שמכיל רק אסטרוג ן. מצד אחד לא יהיו תופעות לוואי אבל מצד שני יש לה עדין אסטרוגן שלה בנוסף לכדורים ויהיה מצב של עודף אסטרוגן ולכן טיפול ה ורמונלי תחליפי ולא גלולות נמצא כגורם סיכון.