סיעוד המבוגר 2 - איכילוב מ"ו

פגיעה אקסונאלית דיפוזית (באנגלית: Diffuse axonal injury) היא אחד הסוגים הנפוצים של פגיעה מוחית הנגרמת בעקבות טראומה. היא מאופיינת בנגעים מפוזרים המתפשטים בחומר הלבן ובחומר האפור במוח. פגיעה זו גורמת לחוסר הכרה ולמצב צמחי מתמשך לאחר טראומת ראש קשה,

External Fixators :קיבוע חיצוני קיבוע שברים עם נזק לרקמות הרכות. מאפשר נגישות לטיפול ברקמות הרכות, ניעות מוקדמת וביצוע תרגילים . פינים שתוקעים ברגל תחת שיקוף וזה מייצב את השבר וחשוב לשמור על ניקיון –עושים חיטוי של הפינים עם אלכוהול ואת הפצע עצמו מנקים עם פולידין. פין =הגייד נכנס לתוך העצם וכל עוד יש הפרשה משם חייבים לחבוש ולשים משחות אנטיספטיות כמו פולידין או אלכוהול. אם נשים מיד קיבוע פנימי, שהרקמה פגועה, זה גוף זר בנוסף לרקמה מזוהמת וזה יכול ליצור עוד מקור זיהום. רוצים להבריא את הרקמה ע"י קיבוע חיצוני. אחרי שהנפיחות יורדת, המטומות נספגות, הריריות תקינות וחיוניות, מוציאים את הקיבוע החיצוני ועושים קיבוע פנימי . בד"כ לא נעמיד את המטופל על הרגל כי חלקי השבר תפוסים בצורה עדינה ע"י פינים ועלולים לפרק את הקיבוע. מבחינה סיעודית: מתן הסבר על המכשיר מטרת הקיבוע ומבנהו, כיסוי הפינים למניעת פגיעה בהם (הפינים חודרים לעצם מצד אחד ,אבל צד שני חשוף והוא שורט את המטופל ואת המטפל), טיפול בפינים ומעקב אחר מקום כניסתם לעור (למנוע זיהום), סטטוס נוירווסקולרי כל שעתיים ביממה הראשונה שמטופל לא מפתח את תסמונת הגפה,הגבהת גפה כדי לעשות סירקולציה בעיקר בגפיים תחתונות. (שברים בצוואר ירך – בדיקה כל 4 שעות).

פיאוריה (אנגלית: pyuria) הוא מצב שבו השתן מכיל תאי דם לבנים או מוגלה.

תסמונת נפריטית (Nephritic syndrome) היא הפרעה כלייתית לא ספציפית, שכוללת אוסף של תסמינים הקשורים שמקורם בהפרעות בגלומרולוס. בתסמונת זו נפגעים הגלומרולוס מה שמביא לכך שחלבונים ותאי דם אדומים חודרים אל השתן (מצבים שנקראים פרוטאינוריה והמטוריה בהתאמה), למרות שבמצב תקין הם אינם אמורים כלל להופיע שם. בבדיקת השתן ימצאו תאים אדומים, גלילים אדומים, וכן פרוטאינוריה קלה. בשונה מתסמונת נפריטית, תסמונת נפרוטית מאופיינת בחלבונים בשתן בלבד המופיעים ברמות גבוהות יותר מאשר בתסמונת הנפריטית. כמו בתסמונת נפרוטית, בתסמונת נפריטית תיתכן היפואלבומניה בעקבות מעבר אלבומין מהדם אל השתן.

אפראקסיה (Apraxia) היא הפרעה נוירולוגית שבה קיימת פגיעה ביכולת לבצע פעולות רצוניות או מיומנויות מתוכננות, למרות שאין בעיה ביכולת התנועה הבסיסית, הכוח השרירי, הקואורדינציה או ההבנה. סוגים עיקריים של אפראקסיה: Ideomotor Apraxia: קושי לבצע תנועות מוכרות בעקבות הוראות או חיקוי, למרות שהמטופל יודע ומבין מה עליו לעשות. לדוגמה: המטופל לא יוכל להראות "איך עושים שלום ביד", אך יוכל לבצע את התנועה באופן ספונטני. Ideational Apraxia: קושי לבצע רצף של פעולות מורכבות הדורשות תכנון. לדוגמה: המטופל עלול להתקשות בביצוע פעולה כמו הכנת כוס תה. Buccofacial (or Oral) Apraxia: קושי בתנועות רצוניות של הפנים, הפה והלשון. לדוגמה: המטופל לא יוכל לשרוק או לנשוף לפי הוראה, אך יוכל לעשות זאת ספונטנית. Limb-Kinetic Apraxia: קושי בביצוע תנועות עדינות ומדויקות עם הידיים או האצבעות. Constructional Apraxia: קושי בארגון חזותי-מרחבי, המוביל לבעיה בהרכבה או ציור של צורות. Dressing Apraxia: קושי בהלבשה עקב בעיות בארגון מרחבי ותכנון תנועה.

אלופורינול היא תרופה המיועדת לטפל במצבים (או למנוע אותם) הנגרמים מהצטברות של חומצה אורית בדם כמו: גאוט (שיגדון). אבנים בכליות ובדרכי השתן. תסמונת פירוק הגידול (שנגרמת לעיתים לאחר טיפולים בסרטן ומתאפיינת, בין היתר, בעודף של חומצה אורית בדם).