סיעוד המבוגר 2 - איכילוב מ"ו

דלקת המוח או אנצפליטיס, היא מחלה שיכולה להופיע בדרגות חומרה שונות. במקרים הקלים היא תגרום לתסמינים המזכירים את תסמיני השפעת, אך במקרים החמורים ביותר היא תגרום למות החולה.

HSV1 = Herpes Simplex Virus Encephalitis המזהם השכיח ביותר - איפה שהוא מתפשט הוא גורם למוות של תאים. הרפס סימפלקס אוהב לשבת במערכת העצבים. גורם לנמק מקומי של רקמה במוח, הורס את התאים. סימנים: חום, כאבי ראש, עם הזמן פגיעה בזיכרון לטווח קצר ובלמידה, מטופל מפוזר, בלבול, הזיות, פרכוסים, שינויים התנהגותיים ופגיעות מוטוריות קלות, פגיעה פרוגרסיבית בגופי תאי עצב, חומר לבן, סימנים לפי מיקום הפגיעה, ICP גבוה, בMRI בצקת באונות פרונטלית וטמפורלית. טיפול תרופות אנטי ויראליות (תרופות אנטי – Ganciclovir (Cytovene) או Acyclovir (Zovirax)

Dysphonia הפרעה בדיבור – דיבור כמו רובוט, יש 2 מיתרי קול קפואים, נוקשות וברגע שאויר יוצא לא יכולים לעשות תנועה סימטרית ולכן שומעים קול מפוצל פגיעה בהמיספרה שמאלית: רואים שיש להם בעיה בחישובים מתמטיים, בחישובים ממוקדים, הרבה פעמים בגלל שכל המרכזים בחלק שמאלי יש בעיה בשפה, הם יכולים להיכנס יותר למצבים של דכאון או חרדות (אלו מאוד אופייני ים להמיספרה שמאלית). כמו כן, סימנים מוטורים נראה בחלק ימין, בגלל הכיאזמה. פגיעה בהמיספרה ימנית: שיש פגיעה בחלק ימין של מוח אז בגלל הכיאזמה נראה פגיעה יותרבחלק שמאלי של גוף, ופה ישנם מאפיינים ייחודים להמיספרה ימנית: אנשים יותר אופטימיים, פחות נכנסים לדיכאון, פחות אחראים, לוקחים הכל בקלות, אין פגיעה בשפה (כי אין מרכזים), זלזול במצב הכללי, אימפולסיביים יותר, משנים את דעתם מקצה לקצה.

אַרְתְרוֹסקופיה (בלועזית: Arthroscopy, נקרא גם Arthroscopic surgery) היא ניתוח זעיר-פולשני של מפרק. הפרוצדורה כוללת החדרת מכשירים לגוף, הן לצורך אבחנה והן לצורך טיפול של פגיעות שונות. ארתרוסקופיה מבוצעת בהרדמה כללית או מקומית, ומשכה כרבע שעה עד שעה. היא לרוב תדרוש אשפוז יום ולא מעבר לכך, אך ההחלמה יכולה להיות בת מספר חודשים, תלוי בחומרת הפגיעה ובטיפול שנעשה, ויכולה לדרוש גם טיפול פיזיותרפי. בניתוח ארתרוסקופי מוחדר סיב אופטי דרך חתכים קטנים לתוך מפרק ובאמצעותו ניתן לראות את תוכן המפרק בהגדלה על מסך ולבצע ניתוחים שונים. מקור המילה "ארתרו" הוא מפרק ומקור המילה "סקופ" הוא להסתכל. השימוש האנדוסקופי הראשון בהסתכלות ישירה למפרק הברך תועד בתחילת המאה ה-20, אך היישום הקליני החל כחמישים שנה מאוחר יותר.