סיעוד המבוגר 2 - איכילוב מ"ו

שיטת FAST עוזרת לזכור את הסימנים השונים של האירוע המוחי, ובמידה ואחד או יותר מהם מופיע יש להזעיק אמבולנס או להגיע עצמאית למיון. Face – בדיקת הפנים לסימנים של שיתוק בצד אחד. רצוי לחייך ולבדוק שהחיוך ישר, לנפח את הפנים ולבדוק שוויון בשני הצדדים, להרים את המצח ולבצע כל תנועה אחרת של שרירי הפנים. ברגע שמבחינים באי שוויון בין שני הצדדים, זה מחשיד מיד לאירוע מוחי. Arms – בדיקת כוח הידיים. במקרים של אירוע מוחי הכוח הגס בשתי הידיים לא יהיה שווה. במקרים אלה, יכול להתפתח שינוי בתחושת הכוח בין שתי הידיים כאשר מרימים חפץ, או תחושת חולשה ועקצוץ ביד אחת. Speech – בלבול בדיבור או כל שינויים אחרים בשפה המופיעים באופן פתאומי מעלים מיד את החשד לאירוע מוחי. פעמים רבות החולים עצמם לא יבחינו בכך, ולכן במידה ואדם זר מבחין בשינויים בדיבור זה מחשיד מאוד לאירוע מוחי. Time – סימנים כאלה מופיעים באופן פתאומי, ופעמים רבות ניתן "לשים את האצבע" על הזמן שהם הופיעו. כמו כן, חשוב לזכור שבמידה ואחד הסימנים הופיע הזמן הוא קריטי, ויש להגיע למיון באופן מיידי.

Nephrotic Syndrome מצב של פגיעה חיסונית בכליה. יש פגיעה במסננת בגלומרולוס והחורים גדלו מאוד – חורים ענקיים שהרבה עם גודל תקין Nephrotic דברים שלא צריכים לעבור עוברים בעיקר אלבומין. לא רק חורים גדולים, אלא יש גם אבל המטען החשמלי נפגע וחומרים שהמטען החשמלי השלילי של הגלומרולוס היה אמור לדחות, מצליחים להסתנן. & Hyperlipidemia ,Hypoalbuminemia התהליך הזה גורם לאיבוד מאסיבי של חלבונים בשתן ואי לכך ל בצקות). ) Edema - אלבומין צריך להיות בדם כי יש לו לחץ אוסמוטי וברגע שיש מעט אלבומין, המים בורחים לחלל בין בצקות.  תאי - הכבד מייצר הרבה אלבומין אבל הוא בורח (לא משנה כמה מייצרים) ולכן הכבד מנסה לייצר חומרים אחרים כמו ליפיד ים שיגרמו ללחץ אונקוטי ולכן יש היפר -ליפידמיה, אבל התגובה של ליפידים בדם היא חלקית והם לא מחזיקים נוזל כמו אלבומין ולכן עדין יש בצקות.

דָּאֶבֶת או דָּאֶבֶת השרירים הוא השם העברי לפיברומיאלגיה (באנגלית: Fibromyalgia), המכונה גם FMS (ראשי תיבות של Fibromyalgia Syndrome). הדאבת היא תסמונת המוכרת תחת שמות שונים ונחקרת מאז תחילת המאה ה-19. המונח "פיברומיאלגיה" הוטבע בשנת 1976 והוא הלחם שמשמעו כאבים בשריר, כולל ברקמות החיבור הסיביות שלו. המונח מורכב מהמילה הלטינית fibra, שמשמעה סיב, יחד עם נגזרות של המילים היווניות mys -μυς שריר ו-algos άλγος - כאב.

החולים והחולות בפיברומיאלגיה סובלים ממגוון של סימפטומים, בחומרה שונה ובאופן המשתנה על פני זמן. בין הסימפטומים השכיחים ביותר - כאב וקשיחות בכל הגוף, עייפות, בעיות שינה, דיכאון וחרדה, פגיעה ביכולת הריכוז, החשיבה והזיכרון וכאבי ראש כולל מיגרנות[1]. תסמינים נוספים כוללים נימול בידיים וברגליים וכאבים בפנים או בלסת (כולל תסמונת מפרק הלסת). ייתכנו גם בעיות במערכת העיכול כמו כאבי בטן, נפיחות, עצירות ואפילו תסמונת המעי הרגיז[1]. ישנם חולים הלוקים בתסמונת זאת, הסובלים מעייפות רבה ועונים גם על הקריטריונים לאבחון של תסמונת התשישות הכרונית, תסמונת עצמאית שלה הרבה מן המשותף עם פיברומיאלגיה.[דרוש מקור מלא] מדובר בתסמונת תפקודית (פונקציונלית) העשויה להגביל את תפקוד הלוקים בה באופן משמעותי, אך היא אינה גורמת לנכות הנראית לעין.

תסמונת העצב המשולש (באנגלית: Trigeminal neuralgia) היא הפרעת כאב נוירופתית ארוכת טווח הפוגעת בעצב המשולש. ישנן שתי צורות לתסמונת העצב המשולש, צורה טיפוסית ובלתי-טיפוסית, כששתי הצורות עלולות להופיע אצל אותו אדם. הצורה הטיפוסית מביאה למחזורים של כאב חמור ופתאומי המתרחשים במשך מס' שעות. הכאב הוא דמוי הלם בצד אחד של הפנים שנמשך שניות עד כמה דקות מחזורי כאב אלו יכולים להתרחש במשך מספר שעות. הצורה הבלתי-טיפוסית גורמת לכאב צורב מתמיד שהוא פחות חמור. מחזורי כאב אלו עשויים להיות מופעלים על ידי כל מגע בפנים[1]. זה נחשב לאחת ההפרעות הכואבות ביותר הידועות ברפואה, ולעיתים קרובות מביא לדיכאון[2].

הגורם המדויק אינו ידוע, אך מאמינים כי הוא כרוך באובדן המיאלין של העצב המשולש[3]. זה עלול להתרחש עקב דחיסה של כלי דם כאשר העצב יוצא מגזע המוח, טרשת נפוצה, שבץ מוחי או טראומה. סיבות פחות שכיחות כוללות גידול ומום עורקי[1]. האבחנה מבוססת בדרך כלל על התסמינים, לאחר שלילת גורמים אפשריים אחרים כגון נוירלגיה פוסט-הרפטית[4][1]. הטיפול כולל תרופות או ניתוחים[1]. קארבאמזפין נוגד פרכוסים או אוקסקארבאזפין הוא בדרך כלל הטיפול הראשוני, והוא יעיל בכ-90% מהאנשים[4]. תופעות לוואי מתרחשות לעיתים קרובות המחייבות גמילה מסמים אצל עד 23% מהחולים[4]. אופיאואידים בדרך כלל אינם יעילים בצורה האופיינית[1]. אצל אלו שאינם משתפרים או הופכים עמידים לאמצעים אחרים, ניתן לנסות מספר סוגי ניתוחים[3]. ההערכה היא כי 1 מכל 8,000 איש בשנה מפתחים את תסמונת העצב המשולש. התסמונת מתחילה בדרך כלל אצל אנשים מעל גיל 50, אך יכול להתרחש בכל גיל. נשים נפגעות יותר מאשר גברים[1]. התסמונת תוארה בפירוט לראשונה בשנת 1773 על ידי ג'ון פוטרגיל[5].

Trigeminal Neuralgia (Tic Douloureux) מחלה כרונית. עם הגיל, עלייה בתדירות. בד"כ דלקת של ענף אחד (ענף 2 או 3 שכיח), נטייה משפחתית, סיבה: לחץ על שורש, בעיות ,MS התכווצויות כואבות/דוקרות. גיל 50-60 , נשים וחולי וסקולריות. טריגרים: טיפולי שיניים, שטיפת פנים, גילוח, צחצוח שיניים, אוכל, שתייה, אוויר קר, דיבור. תסמינים: כאב חזק (חד/יורה/נוקב/שורף ודופק) והתכווצות שרירי פנים (מספר שניות עד דקות). לפעמים מגרנה.