סיעוד המבוגר 2 - איכילוב מ"ו

Restless legs syndrome (RLS) is a condition that causes an uncontrollable urge to move your legs

e Leg Restless -סיבות: סטרס, גנטי, דופמין. סכרת 2 ,כליות, מחסור ברזל, פרקינסון, קפאין, חוסמי תעלות סידן, גמילה מתרופות הרגעה. סימנים: תחושת צריבה ברגליים, מחמיר בלילה, צורך לזוז כדי להקל, הליכה בשינה. התערבות: פעילות גופנית. תרופות לטיפול בפרקינסון ואפילפסיה- אגוניסט לדופמין, תרופות שינה )מלטונין(, ברזל, מגנזיום, בנזודיאזפינים.

Restless Legs Syndrome (RLS) תסמונת הרגל הקופצת (Restless Leg Syndrome - RLS, ידועה גם כתסמונת ויליס-אקבום), היא תסמונת שמתאפיינת בתחושת אי-נוחות ברגליים עם ביטויים שונים (כאבים בעלי אופי של שריפה, נימול, גירוד, עקצוצים בגפיים ובמיוחד ברגליים, תחושת קפיצות ברגליים). תסמונת המלווה בפאראסטזיות ודחף לזוז כל הזמן קשור לשינוי בהפרשה של דופמין. טיפול: בסיבה. הפסקת עישון, קופאין, אלכוהול, ירידה במשקל, פעילות פיזית (הליכה,מתיחות, לא מאמץ יתר), אמבטיית מים פושרים.

2 סוגי CVA 87% - איסכמי (חסימתי): חסימה של כלי דם ואזור במוח לא מקבל חמצן. נובע מ: . Thrombotic 20% קריש דם מטרשת עורקים גדולים - 25% חסימה מקומית של כלי דם קטנים במוח . - הפרעות קצב שגורמות להיווצרות Cardio embolic stroke 20% - קר ישי דם בעליה שמאלית ומשם זה יוצא ולפעמים נכנס למוח ויכול להגיע לכל מקום בגוף פרט לריאות (כי רוב הפעמים נחסם לפני שמגיע לריאו ת) . שלא יודעים את הסיבה . Cryptogenic stroke 30% - Sleep , 5% סיבות אחרות (לפעמים מתסחיף כתוצאה של טיפול שינים, סמים, אלכוהול, מגרנות - .(Apnea תמותה ) . 13% - המורג'י: כלי דם מתפרץ ויש דימום לרקמת המוח Intracranial או לחלל ה Subarachnoid.

אגרפיה (Agraphia; מיוונית: א-גרפיה, חוסר היכולת לכתוב) היא הפרעה נוירולוגית נרכשת שבה מאבד החולה את היכולת לתקשר באמצעות כתיבה. נגרמת בשל פגיעה מוחית. באופן כללי לא ניתן לטפל ישירות באגרפיה, אך ישנן טכניקות שונות המאפשרות לשקם חלק מיכולות הכתיבה המקוריות של המטופל. טכניקות אלו משתנות בהתאם לאופי האגרפיה שבה לקה המטופל. בדרך כלל יכולת הכתיבה נשמרת ברמה המאפשרת לחולה להעתיק מילים אות אחרי אות, אובדת רק היכולת להרכיב מילים ולהתבטא בכוחן בעצמו.

EEG(בשינה אחרי גירוי + וידיאו) לא נותנים למטופל לישון בלילה וזה גירוי להתקף ואז גורמים לו לישון במעבדה, שמים אלקטרודות ומבצעים את הבדיקה. בזמן בדיקה רואים שינוי של גלים אבל המטופל לא מתכווץ (אין עליה במתח EEG של שרירים בזמן שינה). לרוב מזהים אפילפסיה באמצעות בדיקה זו ואם לא, נותנים היפרוונטילציה כי היא גורמת להתקפים. שמים אלקטרודות באזור גולגולת הן תופסות את המעבר של גירוי חשמלי מנקודה אחת לשנייה וכן הלאה, כל אלקטרודה נותנת תמונה מסוימת בשטח מסוים. ואז רואים גלי מוח. סטנדרט – 45-60 דקות, 12 שעות – שינה, יש להפסיק תרופות לטיפול בהתקפים 24-48 שעות לפני הבדיקה

ב יש לחפוך את הראש ולייבש עם פאן. . ישנה בדיקה של EEG SLEEPING ואז יש צורך להשאר ער כל הלילה

נמצא כי 30% מהחולים חוו תסמינים של דלקת באוזן התיכונה לא יותר מ- 48 שעות לפני אבחנתם, מה שמציע כי לפחות חלק מתהליכי המחלה באוזן התיכונה (המתבטאים קלינית כמסטואידיטיס חריפה) מערבים את הזיז הפטמתי מלכתחילה והם אינם סיבוך של דלקת מוזנחת באוזן התיכונה כפי שסברו קודם לכן.

דלקת הזיז הפטמתי (מסטואידיטיס, Mastoiditis) נגרמת כתוצאה מזיהום שמתפשט לזיז הפטמתי, שהוא חלק מעצם הרקה שבגולגולת הנמצא מאחורי האוזן.[1][

עווית כלייתית (renal colic) הינו כאב חריף במערכת הכליות והשתן. נגרם בעיקר כתוצאה מאבנים: בכליות, אגן הכליה (renal pelvis) או בצינור השתן (ureter) צינור זה מרכז ומעביר את השתן מן הכליות אל שלפוחית השתן.

קריאטינין נוצר מפירוק של קריאטין פוספאט, מרכיב חשוב בשרירים. הקריאטינין מופרש מן הדם לשתן על ידי הכליות. רמתו בדם ובשתן מהווה מדד ישיר לתפקוד הכליות, כאשר במצב של פגיעה בהן יעלה ערך הקריאטנין בדם ופחות קריאטינין יופרש בשתן. מדידת כמות קריאטינין המופרש בשתן במשך 24 שעות מסייעת בהערכת תפקוד הכליות. עלייה ברמת הקריאטינין המופרשת בשתן יכולה לנבוע מעלייה ברמת הקריאטינין בדם, במצבים כגון פירוק מוגבר של שרירים.

התשובה הנכונה גם 2 וגם 4?

פטרת בריריות הפה כיוון שאזור חלל הפה קרוב לאזור הקרינה ומשולב לעתים בטיפול תרופתי עם סטרואידים, מומלץ להקפיד על היגיינת השיניים וריריות הפה. לאחר ניקוי השיניים השגרתי מומלץ לשטוף את הפה עם אחת מהתמיסות הבאות: תמיסה המכילה כפית סודה לשתייה וכשלושת רבעי כוס מים קרים. יש לשטוף את הפה ולגרגר עם תמיסה זו לעתים קרובות, בעיקר לאחר ארוחות וצחצוח שיניים. לאחר מכן יש לשטוף את הפה במי ברז רגילים. מי פה מסחריים (שאינם מכילים אלכוהול). אם מופיעה צריבה בפה - יש למהול את התכשירים במים. נשירת שיער כשבועיים עד שלושה שבועות מתחילת הטיפול הקרינתי תחל נשירת שיער הנמצא באזור הקרקפת שעובר את הטיפול. הנשירה תהיה חלקית או מלאה, בהתאם למינון הקרינה ולאזור בראש שמקבל את הטיפול בקרינה. שאל את הרופא באילו אזורים בראש צפויה להופיע נשירה ומה תהיה חומרתה. בדרך כלל תתחדש צמיחת השיער חודשיים עד ארבעה חודשים לאחר סיום הטיפול הקרינתי. עם זאת, השיער הצומח עלול להיות שונה במקצת בצבעו ובמבנהו, ולעתים דליל מעט יותר בהשוואה לשיער שהיה קודם לטיפול. אם בכוונתך לרכוש פאה, מומלץ לעשות זאת בתחילת הטיפול, שכן אז קל יותר להתאים את צבע השיער והתספורת.

טיפול קרינתי באזור הראש והצוואר עלול גם לגרום לתופעות לוואי נוספות, כגון קרחת באזור המטופל, דלקות בריריות הפה, קשיי בליעה, ושינויים בטעם.