done
רבים מהכפרים שעבורם הסכם כספי היה בעל ערך רב, לא פנו לבית המשפט בעניינם. מטרת המושלים להתערב יותר בחיי היחיד ולקחת אחריות, הובילה לתוצאה הפוכה. כמות מקרי הפשיעה הלא מדווחים עלה. בתחילת המאה ה19 החליטו העוסמאנים במודע להפוך למדינה אקטיבית. הם לקחו השראה מהמודל הצרפתי. המעבר הזה לקח 4 עשורים.
done
המשך שימוש במשפט השרעי, והסדרת אופי הניהול האקטיבי של כפי שעיצבו המושלים. מטרת התהליך היה למרכז את ההליך הפלילי ולהפכו לאקטיבי. זה החל בפועל בפרסום הקוד הפלילי הראשון שיושם בכל הפרובינציות. ניהול בצורה יעילה. החובה הייתה גם על נציגי הרהילות שונות בפרובינציה, לא מוסלמים. נוצר היררכה במועצה המקומית. מועצות מחוזיות כפופות למועצה הפרובינציאלית שהייתה כפופה למועצה העליונה לתקנות משפטיות.
done
תהליך מרכוז, שמטרתו פחות כוח בידי המושלים ויותר פיקוח של השלטון המרכזי. לכן השלטון הסדיר את אופי עבודת המושלים האקטיבסטיים. מטרת המחוקקים היה להפוך את העבירות כנגד חוק אללה ובין עברות חקאדמי, ולהפוך את שתיהן לעניינה של המדינה. המשפטים התנהלו מעתה במועצה המקומית, מול חבריה שכללו את המושל, הקאדי, מופתי, פקידי מנהל בכירים, קצין משטרה ונציגי הקהילות השונות. המשפט נערך מול הקאדי, אך ההחלטה נלקחה על ידי המועצה. המטרה הייתה להביא לעלייה במספר הפשעים המובאים לידיעה של השלטונות האכיפה.
done
• פנייה לבית המשפט לא עלתה כסף בניגוד לבית המשפט השרעי. • הבטחה להרשעה של הקורבן בענישה אפקטיבית לצד פיצוי ודאי- נקבע תעריף פיצוי קבוע שהיה שווה ערך לפיצוי שעליו החליט השריעה. כך כעבור 5 שנים אכן החלה עלייה במקרי הפשיעה המובאים לבית המשפט. מראה על אמון הפרט במערכת החדשה שהתייצבה לצד הקורבן. שילוב בין הזכויות השרעיות למשפט החדש. פרוסמו עוד שני קודים פליליים. אחד שעבירות מול האל והחקאדמי עברו לידי בית המשפט. הקוד השני נועד להגדיר עבירות באופן מודרני כדי לאפשר הרשעות, וקבע טווח ענישה.