QuizMe

QuizMe

הצטרפו לחווית לימוד צעירה וחדשנית.

אל דאגה ! אנחנו לא אוספים מידע אישי וגם לא נדביק לך שום דבר על הקיר.

Continue With Facebook
or
Sign In with Google
כניסה

חוק ומשפט במזרח

בשביל לשנן

247 שאלות
4 תגובות
0% הושלמו
סטטיסטיקות
שתף

Discuss, Learn and be Happy דיון בשאלות

פתור אותי פתור עם חברים הוסף שאלה

QuizMe
Adventure

«
1
2
...
18
19
20
21
22
23
24
25
»

מה הוא הסולח? מהם מאפייני מערכת המשפט הרה אקטיבית? מהם מאפייני המערכת האקטיבית? מה השינוי שחל בשיטה הרה אקטיבית במאה ה18?

1

שאלה #81066

		היה הסכם ופשרה בתוך הקהילה, במקום שהאנשים העניים או מהכפרים יצטרכו להגיע לבית המשפט בעיר ולשלם כסף שאין להם. יכול להתבצע בכמה פורומים. כחלק מסוג מדינה רה אקטיבית, העוסמאנים לא איפשרו עיעור לאחר משפט, אלא אם היה פגם חמור בהליך המשפטי. הערעור בוחן את עבודת השופט ולא את המקרה. לרוב הפסק דין לא שונה.
		העדפת העדות הדבורה על הכתובה. • חובת הוכחת המתלונן. • העדפה ברורה לברירה בין המתלונן לנאשם- נגיד גם ברצח, יורשי הנרצח היו עושים בוררות לקנס הכספי שדורשים עבור אובדן הקרוב שלהם.פעולת ה"קסאמה"- לדוגמא אם נמצאה גופה בעיירה ללא כל חשוד, הקהילה הייתה צריכה להביא חשוד. אם לא היו צריכים להישבע 50 גברים שהם לא יודעים בכלל מי החשוד והם היו צריכים לשלם את הקנס ליורשיו של המת באופן קולקטיבי.
		לשופט יש השכלה משפטית. עבודה לפי פרוטוקלים של דיונים משפטיים קודמים מהסג'ל.
		אופן ניהול הבירה האימפריאלית- הבירה הפכה למקום של מהגרים רבים, שלא היו מוכרים לכן הפיקוח העירוני לא יכל להתבסס יותר על היכרות. פעם יכלו לפקח אחד על השני ולהיזהר מהזר, עכשיו כולם פוטנציאל סכנה. לכן קמו מקרי מרידות מרכזיות: פטורנה ח'ליל, מרידת שווקים. המרידות הובילו לשינוי באכיפת החוק, ומעבר לפיקוח של הממשל האימפריאלי. פיקוח על מהגרים, על מקרים פלילים. • התערבות מאסיבית של מושלים בהליך הפלילי- ניסיון להיות דומיננטיים בכל תחומי החיים של התושבים.

מיין לפי

מה קרה בעקבות המעבר מרה אקטיבי לאקטיבי? מה היו שני התהליכים הבולטים בעשור של המעבר? מה היו התהליכים הבולטים במבנה מערכות המשפט בפרובינציות? אילו שני אלמנטים דרך זו כללה?

1

שאלה #81134

		רבים מהכפרים שעבורם הסכם כספי היה בעל ערך רב, לא פנו לבית המשפט בעניינם. מטרת המושלים להתערב יותר בחיי היחיד ולקחת אחריות, הובילה לתוצאה הפוכה. כמות מקרי הפשיעה הלא מדווחים עלה. בתחילת המאה ה19 החליטו העוסמאנים במודע להפוך למדינה אקטיבית. הם לקחו השראה מהמודל הצרפתי. המעבר הזה לקח 4 עשורים.
		המשך שימוש במשפט השרעי, והסדרת אופי הניהול האקטיבי של כפי שעיצבו המושלים. מטרת התהליך היה למרכז את ההליך הפלילי ולהפכו לאקטיבי. זה החל בפועל בפרסום הקוד הפלילי הראשון שיושם בכל הפרובינציות. ניהול בצורה יעילה. החובה הייתה גם על נציגי הרהילות שונות בפרובינציה, לא מוסלמים. נוצר היררכה במועצה המקומית. מועצות מחוזיות כפופות למועצה הפרובינציאלית שהייתה כפופה למועצה העליונה לתקנות משפטיות.
		תהליך מרכוז, שמטרתו פחות כוח בידי המושלים ויותר פיקוח של השלטון המרכזי. לכן השלטון הסדיר את אופי עבודת המושלים האקטיבסטיים. מטרת המחוקקים היה להפוך את העבירות כנגד חוק אללה ובין עברות חקאדמי, ולהפוך את שתיהן לעניינה של המדינה. המשפטים התנהלו מעתה במועצה המקומית, מול חבריה שכללו את המושל, הקאדי, מופתי, פקידי מנהל בכירים, קצין משטרה ונציגי הקהילות השונות. המשפט נערך מול הקאדי, אך ההחלטה נלקחה על ידי המועצה. המטרה הייתה להביא לעלייה במספר הפשעים המובאים לידיעה של השלטונות האכיפה.
		• פנייה לבית המשפט לא עלתה כסף בניגוד לבית המשפט השרעי. • הבטחה להרשעה של הקורבן בענישה אפקטיבית לצד פיצוי ודאי- נקבע תעריף פיצוי קבוע שהיה שווה ערך לפיצוי שעליו החליט השריעה. כך כעבור 5 שנים אכן החלה עלייה במקרי הפשיעה המובאים לבית המשפט. מראה על אמון הפרט במערכת החדשה שהתייצבה לצד הקורבן. שילוב בין הזכויות השרעיות למשפט החדש. פרוסמו עוד שני קודים פליליים. אחד שעבירות מול האל והחקאדמי עברו לידי בית המשפט. הקוד השני נועד להגדיר עבירות באופן מודרני כדי לאפשר הרשעות, וקבע טווח ענישה.

נערך לפני שנתיים

מיין לפי

מה קרה בעקבות העומס שנוצר על המערכת המשפטית האקטיביסטית?

1

שאלה #81135

		החליטו לערב גם את המשטרה בהליך הפלילי. זה היה גוף צבאי במחצית, שמטרתו גם לחזר את השליטה של הממשל בפרובינציות. בעקבות מעבר זה החל תהליך טרום משפטי, בו המשטרה חקרה והביאה עדים למשפט, גם חומר כתוב. הליך אקטיבי. בנוסף ירד כמויות העונה הפיזי, והחלה תופעת העונש במאסר עם עבודת פרך.
		מסוף שנות השישים ועד שנות השמונים של המאה ה19, החל התהליך האחרון במרכוז. הוקמה מערכת משפט ניזאמית שהחליפה את המועצה המקומית. מערכת זו פעלה כמערכת משפט פלילית ואזרחית. הוסדרו הליכים משפטיים חדשים ומודרנים. באותו הזמן פוצלה המשטרה לשתי גופים: ז'נדרמריה- עסקה במרחב הכפרי והייתה במחציתה גוף צבאי, ומשטרה אזרחית- שפעלה בערים ופענחה מקרים פליליים. מאז העוסמאנים היו בעלי אופי אקטיבי עד נפילתה של האימפריה.

נערך לפני שנתיים

מיין לפי

מהו משפט אזרחי?

1

שאלה #81136

		הסדרה של מערכות יחסים בין האנשים עצמם בחברה. נחלק לשני דינים: חיובים וקניין. חיובים עוסק ותומך בכל מה שקשור לפעילות מסחרית ונחלק בתוכו לשני תחומים: דיני חוזים ודיני נזיקין
		חיובים לא רצוניים שהם תוצאה של נזק
		יישום של המשפט המסחרי האירופי עם כל מיני התאמות והבדלים בין מקום למקום.

מיין לפי

מהו משפט מסחרי? ולמה במזה״ת בכל מה שקשור למסחר וחוק, מבוססת על משפט אירופי? למה לא על מסורות מקומיות או אסלאמיות?

1

שאלה #81137

		מדובר על כללים אוניברסליים של אתיקה ביחס למסחר. למה זה ככה? בגלל שכיבוד חוזים הוא תנאי הכרחי לקיומה של כל מערכת מסחרית מפותחת. שתי הדתות יהדות ואסלאם הן דתות אורתופרקטיות (הלכתיות) לעומת הנצרות שהיא דת תאולוגית (עוסקת בסוגיות פילוסופיות, מהות האלוהות וכדומה). ביהדות והאלסאם צריך לציית, לא שואלים מה מהות האל למשל.
		לפי המסורת האסלאמית הנביא היה סוחר במקצועו. מכה במאה ה-7 הייתה עיר של מסחר, וזה אומר משהו. כשאנחנו קוראים בקוראן אנחנו נמצא כמה התייחסויות למסחר ואחת מהן קשורה לחשיבות של החוזה

נערך לפני שנתיים

מיין לפי

מהו המשפט האיסלמי הקלאסי ?

1

שאלה #81138

		התייחסויות לסוגיה של ריבית (נחשב אסור בקוראן) והחובה המוסרית והדתית ביחס לאל לעמוד בהתחייבויות כלכליות.
		אלו כללים של אתיקה למסחר כדי שתוכל להתקיים מערכת מסחרית מפותחת.
		כל התשובות

מיין לפי

לאלו כללים נפרוט את המסחר ?

1

שאלה #81139

		מרכזיות המסחר כערך חברתי ודתי- המסחר הוא ערך חיובי. בשיח השערי מעבר חופשי של סחורות הוא עיקרון מפתח, מחויבות דתית. מחובר לאתוס הנביא הסוחר שעובר ממקום למקום עם שיירת מסחר ומוכר את הסחורה שלו. שתי הדתות האברהמיות האחרות עוסקות בסחר אבל לא מכירות במרכזיות שלו בחיי היום יום ולא מעודדות את קיומו. גם ביהדות יש המון העוסקים המסחר אבל אין לנו אתוס של מסחר. האימפריות הם ישות פוליטיות שהכוח שלהם נובע מנתינתם אופציה של מעבר של סחורה. החוזה נישואין הוא לא חוזה מכר אבל מה שמתווה אותו הוא חוזה מכר. יש לנו בשריעה התייחסויות לכתיבה של חוזים: גמישות ופרגמטיות. על החוזה להבטיח וודאות לחותמים וצריך להיות בחוזה מענה לנסיבות משתנות.
		המקום של השליט ומערבותו במשפטי סחר- הקו המנחה הוא רגולציה, תפיסת עולם שהתפתחה בימי הביניים היא חיזבה. מבחינה הלכתית חיזבה היא חובת השליט לכפות את הטוב ולאסור את הרע. בתחום המסחרי פירשו את צווי זה כרגולציה של השליט, לשליט יש מחויבות דתי לעשות רגולציה של השוק. ברוב החברות האיסלמיות אין התווכחות בשוק כי כולם כפופים לרגולציות של השליט וכדי לשמור על רווחים זהים. הגילדה מסדירה דברים אחרים כמו איכות התוצרת. השליט ממנה נציג שמסתובב בשוק עם יועצים ועושה בדיקה של איכות הסחורה, בודק משקלים. חובתו של השליט לקבוע תקרות מחירים למוצרים שונים באופן שיאפשר לאנשים גם להתפרנס בכבוד וגם יאפשר ללקוחות לקנות את הסחורה. משפט מסחרי הוא תמיד תגובה למצבים חברתיים, כתוצאה של נסיבות פוליטיות חברתיות. כמו במדינות איסלמיות אחרות יש קשר בין החוסן של המדינה לבין שגשוג כלכלי והוא תלוי במערכת משפטית שמבטיחה את קיומה של החוזים, תפקיד המשפט להבטיח את קיומם של אותם החוזים.
		חופש פעולה של הסוחרים- חשוב להבטיח להם חופש פעולה. במדינות חדשות שנכבשו על ידי האימפריה העוסמנית הם אפשרו חופש פעולה לסוחרים, שכן הם המפתח להצלחה. בסוף המאה ה17 מתנהלת מלחמה הראשונה בה העוסמנים עושים שימוש ברובים, דבר שמשנה את אופן המלחמה מאז והמלחמות הופכות להיות יותר ויותר יקרות כי צבאות הופכים להיות צבאות ענק. הלחץ הכלכלי הולך וגובר כדי למלא את המסות שצריך. פונים לאיכרים כי לא נגייס את האצולה ואם הם לא בשדה יש בעיה של חוסר בסחורה וירידה בכנסות של המדינה. אילטיזם= החכרה של הזכות לגבות מס למשך 3 שנים. מי שמחזיק בזכות הם אליטות מקומיות וביחד עם זה באות חובות שמצטברות ביניהם דאגה לאבטחת האנשים במרחב המס וכך צומחות אליטות מקומיות ורק משפחות חזקות יכולות להתחרות על הזכות הזאת. בתחילת המאה ה18 אנחנו רואים ששליטים מאפשרים למשפחות לקבל את הזכות לגביית המס והעברתם לשליט. זהו מפתח להבנת כלכלה במאה ה19 ובמאה ה20. השימוש בחוזים של מליקנה גובר ומניע הפרטה במגוון תחומים. במאה ה18 ניתן לראות צמיחה של בנקאים שמחזיקים בהון כלכלי עצום שבא עם הרבה השפעה. כלכלה מפותחת מבוססת על מחויבות כללית של מחויבות לחוזים. כדי שלחוזים יהיה משמעות הם תלוים במערכת משפטית שמספקת פתרונות למחלקות. מערכת המשפט היא קו הגנה הראשון כשמדובר על נזקים. במצב שיש בו התנערות מהמחויבות לחוזים גוררת שחיקה של אמון בכל השחקנים במערכת ואמון השחקנים במדינה. לכן הקשר בין מדינה לבתי משפט וחוזה ימנע קיום של המשולש והמדינה.

מיין לפי

מה המשמעות של מילקנה, גילדה, מוחתסב וחסבה?

1

שאלה #81140

		״חסבה״. מבחינה הלכתית מדובר על חובת השליט לכפות את הטוב ולאסור על הרע. לשליט יש מחויבות דתית לעשות רגולציה על השוק
		הגילדה מסדירה את איכות התוצרת, תהליכי הכשרה וכו׳.
		מוחתסב. הוא הנציג של הקאדי, והוא מסתובב בשוק עם פמליה משלו, הוא בודק משקלים שהם לא מזויפים למשל, יש להם סמכויות להעניש את המוכרים וכו׳. אחת העבירות היא שבירה של תקרת המחירים. זה מונח שקיים בהלכה האסלאמית. חובתו של השליט באמצעות פקידים, לקבוע תקרות מחירים למוצרים שונים, באופן שיאפשר לאנשים להתפרנס בכבוד, וגם יאפשר ללקוחות לקנות את הסחורה. הערכים של זה משתנים מתקופה לתקופה. בתקופות מסוימות בהן יש קצת איבוד שליטה של המדינה כמו המחצית הנשייה של המאה ה-17 באימפריה העוסמאנית, מצביעים שם על הנארח׳ (התקרה הזו), שהוא לא נאכף כמו שצריך וזה מוביל לבעיות.
		שיטה אחרת של אילתיזאם, שבה הזכות לגביית מס מוענקת לכל החיים. זה נותן לבעל הזכות לגדול כלכלית ולצבור עוצמה פוליטית. באות עם זה גם חובות – הוא אחראי על תשתיות, אספקת מים, כוחות בטחון שיתנו בטחון בסיסי לכולם. ככה צומחות אליטות מקומיות במרחב העוסמאני. הזכות עוברת בירושה.

מיין לפי

לפי שיעור 11 חוזה הוא

1

שאלה #81141

		תמיד פגיע
		מסמך שנועד לייצר וודאות בתנאים של חוסר וודאות.
		אשליה של ודאות.
		קו ההגנה הראשון במצב של נזקים שנגרמים בגלל אי-כיבוד

נערך לפני שנתיים

מיין לפי

מהו מצב של שחיקה של מעמד החוזה?

1

שאלה #81142

		מצב חברתי בו יש התנערות חברתית מהמחויבות הכללית לרעיון החוזים גוררת שחיקה באמון של כל השחקנים בזירה הזו ובסופו של דבר התפוררות של אמון השחקנים במדינה,
		אחד התפקידים החשובים של המדינה הוא לקיים בתי מפשט שמבטיחים קיומם של חוזים וכשאחת החוליות האלה נחלשת העסק כולו נחלש ולכן הקשר בין מדינה לבתי משפט לבין חוזה, הוא קשר הכרחי לקיומה של מדינה. כאשר אחת משלוש הצלעות האלה נעלמת, המשולש לא יכול להתקיים.
		תהליך עצום שמסביר במידה רבה נחשלות כלכלית של הרבה מאוד אזורים מחוץ לאירופה כולל אזורים במזרח התיכון.

מיין לפי

«
1
2
...
18
19
20
21
22
23
24
25
»

פתור אותי פתור עם חברים הוסף שאלה

QuizMe
Adventure