היה גלובליזציה של רכישת סחורות וסחר באגרות חוב גם באימפריה העוסמנית מכאן עולה השאלה, מה קורה במצבים של סכסוכים והפרות חוזיות בין סוחרים מקומיים וסוחרים אירופיים? איך יכול להיות שהמזה״ת הוא לא האיזור הכי מתקדם כלכלית בעולם? ומהו תאגיד?
ב1847 מוקמים בתי דין מעורבים באיסטנבול, כדי להתמודד עם התאגידים. בבתי דין אלו יושבים סוחרים מנוסים, מתורגמנים. בתי משפט אלו מיישבים סכסוכים בין סוחרים ממקומות שונים. העוסמנים מאמצים את הקוד המסחרי היבשתי והקוד המסחרי הימי. מהלך זה מסמל את שינוי האופי המסחרי במזרח התיכון כך שעד היום היא צמודה למודלים אירופיים בעיקר צרפתיים. במקרים מסוימים יש אימוץ מהמשפט האנדוסקצי. המשמעות של כך היא דחייה של כל ההלכות השעריות ביחס למסחר ואימוץ של מערכת המושגים האירופאית ביחס למסחר. זאת בניגוד לתחומים אחרים של המשפט האזרחי העוסמנים עשו קודיפיקציה של חוקים במאה ה19.
הקוד המסחרי העוסמני משמש נקודת מוצא, מסגרת בסיסית גם לאחר התפרקות האימפריה העוסמנית למשל פשיטת רגל, מסמכים מסחרים שנדרשים להגדיל חבויות. במהלך השנים רואים קודים נוספים מעבר לקוד האזרחי הזה. התחזק מקומו של אמנות אזוריות. אמנות בינלאומיות בתחום הכלכלי.
מה הם דיני סוכנות מסחרית?
ההנחה היום שצמיחה ופעילות מסחרית בריאה ושגשוג היא תלויה במסגרת הקשר דמוקרטי. היות ובמזה״ת הרוב המכריע אינן מדינות דמוקרטיות, אז אין באמת רסנים שקשורים לדמוקרטיה ואין שוק חופשי וכל הדברים האלה.
הדוקטרינה האסלאמית הקלאסית ביחס לפשעים
קיסאס – פגיעה בגוף (רצח, פציעה)
• עבירות שמזכות בנקמה (קיסאס)
• עבירות שמזכות בפיצוי כספי (דייא)
פשעי חד / חדוד (הפרת חובות כלפי האל)
• גניבה
• שוד
• יחסי מין לא חוקיים
• אשמת שווא על יחסי מין לא חוקיים.
• שתיית אלכוהול
• כפירה
סיאסה / תעזיר (סיכון שלום הציבור)
• כל מעשה שהשליט מגדיר כעבירה. גם הענישה להחלטת השליט.
הדוקטרינה הקלאסית לא מציעה הגנות קונקרטיות על זכויות של נאשמים. בכלל, השריעה מאוד דלה בכל מה שקשור באכיפה של משפט פלילי בידי רשויות המדינה בגלל שההבחנה בין משפט פלילי למשפט ציבורי לא קיימת בשריעה הקלאסית. יחד עם זאת, כמו בהלכה היהודית, יש בשריעה הלכות ברורות שמחייבות משפט צדק. גם ביחס לפושעים – הם זכאים למשפט ללא הטיות.
מדינה אקטיביסטית
• המדינה ככלי ליישום ערכים קולקטיביים ספציפיים באמצעות מוסדות המדינה.
• ריכוזית
• בתי המשפט הם אמצעי לקידום מטרות חברתיות.
מדינה ראקטיביסטית
• השופטים כבוררים.
• תביעות פליליות הן עניינם של יחידם, לא של המדינה.
• המדינה מספקת מסגרות לפתרון סכסוכים בתחום הפלילי, אבל לא יוזמת.
• המדינה מתערבת רק כשמדובר בפגיעה במוסדות המדינה או בעבירות משמעת של פקידים או קציני צבא.
המדינה המודרנית מתאפיינת בזה שהיא מאוד ריכוזית ומאוד אקטיביסטית. היא לא מכירה בפורומים משפטים מתחרים. היא תובעת בלעדיות על תחום השיפוט. אם היא מאפשרת פורומים שהם מחוץ לבית המשפט כמו בוררות או גישור, היא נמצאת שם ומפקחת אבל הכל תחת פיקוח ושליטת המדינה.
במדינה הראקטיבית התפקיד של השופטים הרבה פעמים שונה. לפני שהם בודקים מי צודק ומי טועה הם קודם כל בוררים.