נושאים נבחרים בתורת הזרימה

זה ההבדל בין זרימה אידיאלית לזרימה עם צמיגות: בזרימה עם חיכוך יש איבוד אנרגיה (משוואת ברנולי לא תופסת) והזרימה כנגד מפל לחץ שגדל (מלחץ נמוך לגבוה) מאיטה את הזורם בשכבת הגבול עד כדי עצירה והתנתקות מהגוף. גם בזרימה עם צמיגות וגם בזורם אידאלי יש 2 נקודות סטגנציה, A ו-F. ההבדל בניהם הוא שבזורם אידאלי הנקודות סימטריות ובשתיהן יש לחץ גבוה, ואילו בזרימה עם צמיגות נקודה A היא סטגנציה עם לחץ גבוה ואילו נקודה F היא נקודה עם לחץ נמוך כי הזרימה התנתקה.

גרר החיכוך נגרם עקב מאמצי הגזירה בשכבת הגבול על פני הגוף. לכן כוח גרר החיכוך מחושב ישירות ממאמץ הגזירה על הגוף. גרר החיכוך תלוי גם במספר ריינולדס וגם באורנטציה של הגוף. אם הגוף כולו ניצב לזרימה, לא יהיה גרר חיכוך כלל, אך אם הינו מקביל לזרימה זו תהיה האורנטציה בה גרר החיכוך שיתקבל יהיה מקסימאלי עבור אותם תנאי זרימה. לרוב, כאשר מספר ריינולדס גבוה גרר החיכוך יתרום פחות לגרר הכולל על הגוף (גרר הלחץ יהיה משמעותי יותר). נזכיר כי ריינולדס גבוה =אברי האינרציה מנצחים את איבר הצמיגות במשוואות התנע. כאשר מספר ריינולדס נמוך, לרוב גרר החיכוך יהיה דומיננטי מגרר הלחץ ויתרום משמעותית לגרר הכולל על הגוף.

כפי שכבר הוסבר זה תלוי במספר ריינולדס ובגיאומטריה של הגוף. עבור כדור או צלינדר בזרימה מציפה הגרר הדומיננטי יהיה גרר הלחץ בגלל ההתנתקות של הזורם ואילו גרר החיכוך יהיה זניח. במקרה של פלטה עם זרימה מקבילה לפלטה גרר הלחץ זניח ואילו גרר החיכוך הוא המשמעותי.