הכלל נקרא "כלל לופיטל" אך מי שגילה אותו היה ברנולי.
לופיטל, שהיה איש עשיר, חתם ב-1694 על עסקה עם ברנולי, לפיה ישלם לו 300 פרנקים לשנה, בתמורה לבלעדיות על תגליותיו. הכלל הופיע לראשונה בספר לימוד של חשבון אינפיניטסימלי שכתב לופיטל, ולכן נקרא על שמו. ב-1704, לאחר מות לופיטל, פרסם ברנולי את דבר העסקה, וביקש הכרה בכך שהוא גילה את הכלל.