Discuss, Learn and be Happy דיון בשאלות

help brightness_4 brightness_7 format_textdirection_r_to_l format_textdirection_l_to_r

מקדם התמדה א. גבוה בפרות בוגרות ומתבטא בתנובת חלב גבוהה יותר בתחלובה ב. נקבע על פי יחס תנובות חלב ב-120 ימי חליבה ו- 60 ימי חליבה ג. גבוה יותר במבכירות בהשוואה לפרות בוגרות ד. תכונה גנטית שכלל אינה תלויה בגיל או בתנובה

1
by
מיין לפי

לצורך חישוב יעילות הזנה נשתמש ביחס הבא: א. FCM/DM- כיוון שFCM מבטא את הערך האנרגטי בגין ייצור חלבון ב. FCM/DM- כיוון שFCM מבטא את הערך האנרגטי של השומן, לשאר הרכיבים אין כל משמעות ג. ECM/DM- כיוון שECM מבטא את הערך האנרגטי של כל מרכיבי החלב (נוזל, שומן וחלבון) ד. שני היחסים הנ"ל אינם רלוונטיים כלל! יש לחשב את היחס בין כמות החלב לצריכת מזון!

1
done
by
מיין לפי

מצב גופני של פרות בהמלטה א. ישפיע בצורה חיובית על תנובת החמ"מ רק במידה ודרגת ה- BCS בהמלטה תהיה בסביבות 4 ב. דרגת BCS המומלצת בהמלטה היא 3.5 לערך ג. מומלץ שינוי גדול מ-1 במצב הגופני בין ההמלטה ל-120 ימים אחרי ההמלטה ד. אף לא אחת מהתשובות נכונה

1
done
by
מיין לפי

המצב הגופני של הפרה "תירצה" הוא 1.8, ייצור החלב שלה הוא 20 ק"ג ליום והיא בהריון בן 180 יום. מה ניתן לעשות? א. להאריך את תקופת היובש על מנת לשפר את המצב הגופני ב. לעבור משלוש חליבות ביום לשתי חליבות היום, אך להמשיך בהזנה עם מנה אנרגטית ג. להמשיך עם שלוש חליבות, אך לעבור למנה עשירה במזון גס למנוע סיבוכים מטבולים לאחר ההמלטה ד. להמשיך בהזנת חולבות במהלך היובש על מנת לשפר את ה- BCS ב-2 יחידות

1
done
by
מיין לפי

פרות לאחר ההמלטה- ביוץ מוקדם לעומת ביוץ מאוחר א. המצב הגופני של פרות המבייצות מוקדם לא בהכרח שונה מזה של פרות המבייצות מאוחר ב. ריכוז ה- IGF-1 של פרות שמבייצות מאוחר גבוה יותר מזה של הפרות שמבייצות מוקדם ג. מועד הביוץ הראשון לא רלוונטי היות והרפתן לא יכול לקבוע מתי הוא מתרחש ד. פרות עם מצב גופני טוב יותר לאחר המלטה מבייצות מוקדם יותר

1
done
by
מיין לפי

שגרת החליבה א. מטרתה לגרום להורדת החלב אך אין לה כל השפעה על בריאות העטין ב. למשך ההכנה יש השפעה על כמות החלב המופקת ג. משך הזמן בו העטין מגורה נמצא במתאם חיובי עם קצב ריקון העטין (ק"ג/דקה) ד. משך החליבה אינו מושפע משגרת החליבה

1
done
by
מיין לפי

מדדי עומס חום א. מהירות הרוח אינה חשובה כלל ועל כן ניתן להסתפק במדד ה-THI בלבד ב. באמצעות מדידה של מהירות הרוח, טמפ' הסביבה והלחות היחסית נקבל אומדן טוב יותר לעומס חום ג. כאשר מהירות הרוח גבוהה מ0.2 מ/שנייה יש להתחשב ה כמדד יחיד ד. טמפ' הסביבה והלחות היחסית אינם רלוונטים; המדד הקובע הוא ייצור חום מטבולי

1
by
מיין לפי

שיטת הצינון המשלבת הרטבה ואוורור של הפרות א. הרטבה רציפה יעילה יותר מהרטבה לסירוגין ב. תזמון ותדירות מחזורי הצינון (0.5 ד' מים ו-4.5 דק' אוויר) נקבעים על פי טמפ' ולחות החדר ג. הרטבה רציפה מעלה את קצב האידוי ומורידה את טמפ' הגוף כאשר הפרות תחת גג מקורה ד. בתזמון מחזורי צינון (0.5 ד' מים ו-4.5 דק' אוויר) יושג קצב אידוי מירבי

1
done
by
מיין לפי

יעילות הצינון ונורמוטרמיה א. מדידת טמפק רקטלית עדיפה על טמפ' וגינלית בשל תדירות בדיקה גבוהה יותר ב. אם הטמפ' הווגינלית במשך כל שעות היממה היא 39.5C ניתן להניח שהפרה אינה סובלת מעקת חום ג. בקביעת יעילות הצינון יש חשיבות מכרעת לקצב הנשימה ולא ולטמפ' הגוף ד. אם הטמפ' הווגינלית היא בתחום של 38.5-39C, וקצב הנשימה הוא 40-60 נשימות/דקה, הפרה נמצאת בנוחות תרמית

1
done
by
מיין לפי

מערכת ספקטרוסקופיה א. לקטוז יתריע על חמצת בכרס ב. שומן וחלבון יתריעו על חמצת בכרס ג. לקטוז יתריע על עלייה ברמת FFA בדם ד. יחס שומן:חלבון גבוה יעיד על חמצת בכרס

1
done
by
מיין לפי