תרמודינמיקה תל חי
- 96 שאלות
- 2 תגובות
- 0% הושלמו
- equalizer סטטיסטיקות
- share שתף
מנהלים:
Discuss, Learn and be Happy דיון בשאלות
help
brightness_4
brightness_7
format_textdirection_r_to_l
format_textdirection_l_to_r
כשיש ריאקציה בתמיסה המתרחשת בכלי פתוח, ללא מרכיבים גזיים או מוצקים, מתקבל שהשינוי באנטלפיה כמעט זהה לשינוי באנרגיה הפנימית
1
| done | ||
מיין לפי
בתהליך אדיאבטי השינוי באנטרופיה של היקום שווה לאפס
1
| done |
בתהליך אדיאבטי שינוי האנטרופיה של הסביבה הוא אפס, כי רק אנטרופיית הסביבה מחושבת עם "החום בפועל".
בכדי שהשינוי באנטרופיה של המערכת יהיה אפס צריך שיהיה מסלול של התהליך שמביא אותנו מנקודת ההתחלה לנקודת הסיום שיהיה גם הפיך (בנוסף לאדיאבטי, כפי שמתבקש בשאלה).
האנטרופיה של היקום לא תשתנה כשהשינויים באנטרופיה של המערכת והסביבה יהיו שווים בגודלם והפוכים בסימן שלהם... הווה אומר- אנטרופיה של המערכת תגדל בדיוק באותה מידה שהאנטרופיה של הסביבה תקטן- או ההיפך. מצב כזה הוא למעשה תהליך הפיך (גם אם הוא לא אדיאבטי), או במילים פשוטות- שיווי משקל!
התשובה הנכונה היא: "לא נכון"
מיין לפי
כשאין ריאקציה לרוב מתקבל שהשינוי באנטלפיה כמעט זהה לשינוי באנרגיה הפנימית
1
| done |
מיין לפי
כששני מולים של גז הופכים למול של מוצק- אין ספק שהריאקציה לא תהיה ספונטנית
1
מיין לפי
(מבוסס על הפסקה העוסקת ב"תרמודינמיקה של קירור" - BOX 4.1, עמודים 98-99 בדפי הספר הסרוקים, פרק 4. לא נעבור על חומר זה בכיתה!) על בסיס הסתכלות על מזגן כ"מחזור קרנו" המסתובב "נגד כוון השעון", הרי שבאופן תאורטי- הוצאות החשמל ביחס ישר לריבוע הפרש הטמפרטורות בין "בחוץ" ל"בפנים". זאת אומרת- אם מגדילים את ההפרש בין "בפנים" ל"בחוץ" ל פי 1.5 (למשל מהפרש של שתי מעלות להפרש של שלוש מעלות) הוצאות החשמל יגדלו פי 1.5 בריבוע
1
| done | ||
ראה פרק 4, פסקה בנושא "תרמודינמיקה של קירור", BOX 4.1, עמודים 98-99 בדפי הספר הסרוקים, פרק 4. קריאת חובה (חומר שבהחלט עשוי להופיע במבחן)
עליה ב"מחיר" ובצריכת החשמל היא כתלות בהפרש הטמפרטורות בין "בחוץ" ו"בפנים", בריבוע. פעם אחת ההפרש משפיע דרך מקדם הביצוע, ופעם שניה מכיוון שקצב זליגת החום פרופורציוני להפרש הטמפרטורות. זאת אומרת שבדוגמא של השאלה- הפער במחירים יהיה פי 1.5 בריבוע (פי 2.25).
במציאות- ההבדל גדול אמנם- אך פחות מכפי שעולה מהשיקולים התאורטיים.
התשובה הנכונה היא: "נכון"
מיין לפי
סמן משפט/ים נכונ/ים בנוגע ל"התקני חום" יש לבחור תשובה אחת או יותר:
1
b. מקדם ביצוע בחימום לא יכול להיות קטן מאחד
מוזר, אבל מקדם ביצוע בחימום תמיד יהיה גדול מאחד. מכיוון שהעבודה שאנחנו נשקיע תמיד תעביר כמות מסויימת של חום (גם אם קטנה) מהאזור הקר לאזור החם, הרי שהחום המועבר לאזור החם תמיד יהיה יותר גדול מהעבודה המושקעת. ראה נוסחאות בכדי להדגיש זאת. הרי מדובר על כמות החום שמצליחים להכניס למאגר החם, ביחס לכמות העבודה מושקעת
c. מחזור קרנו לחימום פועל עקרונית זהה לחלוטין ממחזור קרנו לקירור מבחינת השלבים והכוון, וההבדל הוא רק בנקודת ההסתכלות. זה אותו מחזור בדיוק! כל מה שחשוב להגדרת הקירור או החימום הוא "אזור העניין". במקרר מעניין אותנו לסלק חום מהאזור הקר. במזגן שמחמם מעניין אותנו להכניס חום לאזור החם. את שני הדברים מקבלים למעשה מאותו מתקן.
מיין לפי
בשלבים האיזוטרמים של מחזור קרנו הפועל על גז אידיאלי אין שינוי באנטלפיה, באנרגיה הפנימית, אך יש שינוי באנטרופיה
1
| done | ||
לגבי השניים הראשונים אמנם אין שינוי בהם (בהנחה שמדובר על גז אידיאלי, עם פיי טי וג'אול טומסון שואפים לאפס). לגבי האנטרופיה, כשגז משנה את הנפח שלו תוך שמירה על טמפרטורה, תפזורת האנרגיה (קרי- האנטרופיה!) בוודאי משתנה.
התשובה הנכונה היא: "נכון"
מיין לפי
סמן משפט/ים נכון/ים בנוגע למחזור קרנו (שים לב שיתכן ותאלץ לקרוא תחתית עמוד 96 ועמוד 97 בדפים המצולמים בפרק 4 לענות על שאלה זו במלואה!)
1
| done | ||
| done | ||
| done |
c. ניתן לקבוע שיחס הנפחים בין תחילה וסוף בשלבים שתיים וארבע שווים, על בסיס כך שהשלבים אדיאבטיים, הפיכים, ומדובר בגז אידיאלי השוואה מתבססת על כך ששלבים שתיים וארבע אדיאבטיים וגם הפיכים, וגם בגז אידיאלי. הדרישה של אדיאבטיות וגז אידיאלי בלבד איננה מספיקה. וחייבים להדגיש גם את נושא ההפיכות (או לפחות "לחץ בפנים שווה ללחץ בחוץ")
g. גז לא אידיאלי יניב במחזור קרנו אותה יעילות כמו גז אידיאלי
ראה עמוד 97 בדפים מהספר הסרוקים של אטקינס. אם גז אידיאלי היה שונה מגז "אמיתי" היינו יכולים לעקוף את החוק השני בעזרת שני מחזורים עם שני גזים שונים, שלאחת יעילות "מעט טובה יותר" מאשר לשני. ראה שקף והסבר בספר בנושא.
מיין לפי
(ראה חומר הקורס או קישור במטלה החישובית) כלל טרוטון מאפשר במקרים רבים להעריך אנטלפיית אידוי של חומרים, אם ידוע טמפרטות הרתיחה שלהם
1
| done | ||
המשפט מתאר את המתרחש במעבר מנוזל לגז. כמובן שלא תמיד האמדן יהיה מדוייק- כאשר יש אינטרקציות חזקות בפזה הנוזלית (קשרי מימן, קוהזיה) יתקבל אמדן שגוי
התשובה הנכונה היא: "נכון"
מיין לפי
פונקציית אנרגיה חופשית של גיבס נותנת את מקסימום עבודת ההתפשטות (בערך מוחלט) (קרא על ההוכחות בחומר הקורס!)
1
| done |
היא נותנת את מקסימום העבודה שאיננה עבודת התפשטות- קרי, עבודה חשמלית, או עבודה מכנית, עבודה ביולוגית..... זה היתרון הגדול שלה- שמאפשרת לקבל כמה עבודה תהליך מסוגל להפיק לצרכים שונים. ראה הוכחה בעמוד 110-111
התשובה הנכונה היא: "לא נכון"
מיין לפי