פסיכולוגיה קוגניטיבית - זיכרון
- 70 שאלות
- 16 תגובות
- 0% הושלמו
- equalizer סטטיסטיקות
- share שתף
מנהלים:
Discuss, Learn and be Happy דיון בשאלות
help
brightness_4
brightness_7
format_textdirection_r_to_l
format_textdirection_l_to_r
מה משפיע על תחושת ה-Familiarity?
1
| done | ||
- המידה בה קל ומהר לעבד איזשהו גירוי בזמן השליפה! למשל, מילים מסובכות לעומת פשוטות. ככל שמשהו יותר ״שוטף״ בשלב השליפה, כך תחושת המוכרות עולה.
אחד התהליכים שמובילים לתחושת המוכרות הוא השטף שבאמצעותו אני מעבדת את הגירוי. זו מעין יוריסטיקה- אין לי דרך ישירה לגשת ולראות מהו חוזק העקבה של הזיכרון, אבל אני כן יכולה לקבל מדד לחוזק עקבת הזיכרון ע"י שיפוט עד כמה בקלות אני מעבדת את אותו הגירוי. גירוי שכבר נחשפתי אליו אני אעבד בצורה יותר שוטפת ומהירה
מה רואים בתמונה?
1
| done | ||
recollection הוא בעצם שליפה של ההקשר, ממש חוויה מחדש: re-living, re-experience. אנחנו זוכרים דברים מעבר לפריטים עצמם.
מיין לפי
השלימו את המשפט: Familiarity ______ ן- Recognition ________.
1
| done | ||
recollection הוא אמין יותר מfamiliarity מפני שאם אני זוכרת משהו בנוגע להקשר אז זה מספיק לי כדי לדעת בוודאות שאני זוכרת- ובדר"כ גם לא אטעה. אבל Familiarity הוא מהיר יותר, כי הוא דורש מאיתנו פחות מאמץ בחשיבה.
מה מקור הזיכרון אם הנבדק נזכר באובייקט אבל לא בהקשר?
1
| done | ||
"שיפוט "זוכר" ינתן במצבים בהם יש לכם חוויה של הלמידה עצמה, כלומר, שאתם מצליחים לשחזר מה קרה או מה שחשבתם כשלמדתם את המילה. שיפוט "יודע" ינתן במצבים בהם אין לכם חוויה של הלמידה עצמה, כלומר אינכם מצליחים לשחזר מה קרה או מה שחשבתם כשלמדתם את המילה, אלא פשוט יודעים שהמילה הופיעה ברשימה".
מיין לפי
התמונה מציגה _____
1
| done |
תומכי התיאוריה החד תהליכית (Donaldson, 1996) מסבירים כי אין שני תהליכים: אמנם יש לנו הרגשה סובייקטיבית לפיה ניתן לשלוף פרטים מתוך הקשר, אבל בעצם מדובר באינטואציות, וה recollection הוא לא יותר מעקבת זיכרון מאוד חזקה. לטענתם, רק עקבת הזיכרון מניעה את הביצועים שלנו, כך ששיפוט הנבדקים בין recollection ל familiarity אינו אלא פירוש של חוזקה. כאשר לפריט מסוים עקבת זיכרון חזקה מאוד, נבחר ישפוט "זוכר", אך אם חוזק העקבה הוא בינוני, נבדק ישפוט "יודע".
מיין לפי
במחקר של (Gardiner (1988 אשר תפעל את עומק העיבוד. תנאי ראשון: בזמן הקידוד, עבור כל מילה, ביקשו מנבדקים לחשוב אילו אסוציאציות המילה מעלה בהם, האם המילה נעימה או לא נעימה (קידוד עמוק). תנאי שני: עיבוד נמוך- הנבדקים התבקשו לציין עבור כל מילה האם היא מתחרזת עם מילה מוצגת. ראו שהמניפולציה השפיעה על "זוכר", אך לא השפיעה על "יודע". מה ניתן להסיק?
1
מיין לפי
אנחנו יותר אוהבים שירים שכבר שמענו, זה דוגמא ל
1
| done | ||
יש מחקרים שמראים שאנחנו מעדיפים תהליכים בהם יש לנו תחושת מוכרות, כי הם נתפסים לנו כרגשיים וחמים יותר. בדומה לאפקט "חשיפת המראה" אנחנו אוהבים יותר דברים שכבר נחשפנו אליהם, בין אם אנחנו יודעים שנחשפנו אליהם או לא. הדוגמה הכי טובה היא שירים: אנחנו יותר אוהבים שירים שכבר שמענו. אנחנו אוהבים יותר את מה שמוכר לנו. היינו מצפים שתהיה לנו תחושה חיובית כלפי דברים שיש לנו חושת מוכרות כלפיהם.
מיין לפי