הפילוסוף ההולנדי ברוך שפינוזה (המאה ה-17) טען את הטיעון הבא (בניסוח מתומצת שלי). קראו וענו על השאלה שלאחריו:
הנחה 1: כל יש שקיים, קיים בהכרח, וזאת בגלל סיבה כלשהי הקובעת את קיומו.
הנחה 2: כל יש שתלוי בקיומו ביש אחר לא קיים בהכרח.
מסקנה א: כל יש שקיים לא תלוי בקיומו של יש אחר.
הנחה 3: אם יש יותר מיש אחד בעולם אז יש נוסף המהווה סיבה חיצונית לכך שיש יותר מיש אחד בעולם, ומכאן שהם ישים התלויים בקיומו של יש אחר.
מסקנה ב: קיים רק יש אחד.
הנחה 4: קיים ריבוי במציאות (טבע).
מסקנה ג: הריבוי בטבע הוא ריבוי של רכיבים פנימיים של היש האחד ולא של ישים מרובים.
- על כן אין שום דבר ושום תכונה שניתן להעלות על הדעת שלא קיימים כבר בהכרח כרכיבים של היש האחד והיחיד – ועל כן היש האחד הוא יש מושלם. (ומכאן מימרתו המפורסמת של שפינוזה ״אלוהים או טבע״ כלומר, שהטבע ואלוהים הם היינו הך)
איך נכנה את סוג הטענה הפילוסופית ששפינוזה מבקש להוכיח בטיעון זה?