הפקולטה לחקלאות היסטוריוסופיה 23

בספרו ״היסטוריה של בעלי החיים״ מציין אריסטו שלכל בעלי החיים יש בטבעם מספר זוגי של רגליים. למה עובדה כזו עשויה להיות חשובה מנקודת המבט של המדע האריסטוטלי?

1

מיין לפי

אם גופים שונים בעלי כוח שונה היו יכולים לעבור במשך זמן שונה מרחק כלשהו במרחב ״בקפיצה״ מנקודה לנקודה (בלי לעבור בכל הנקודות שעל הדרך) איזה פרדוקס היה נפתר?

1

מיין לפי

ישנו שיר ילדים בעברית לימי הולדת האומר ״הופ! הופ! טרללה! גדלתי בשנה!״ – אילו אכן היינו גדלים בכל שנה רק פעם אחת ברגע אחד - מה זה היה אומר על גיל הגדילה שלנו?

1

מיין לפי

בספרו ״פיסיקה ומציאות״ (1936) כותב אלברט איינשטיין שמטרתו של המדע היא: "הבנה מלאה ככל האפשר של הקשרים בין מכלול התופעות הנתפסות על ידי החושים... והשגת מטרה זו באמצעות מינימום של מושגים ועקרונות בסיסיים, תוך חיפוש אחר אחידות לוגית בתמונת העולם". מי הראשון מבין חוקרי הטבע היווניים שהציע עקרון בסיסי בעל מינימום מושגים כדי להבין את תופעות החושים כמכלול אחד?

1

מיין לפי

שובו וקראו את דברי איינשטיין בשאלה הקודמת. בהינתן שבאומרו ״חיפוש אחר אחידות לוגית בתמונת העולם״ כוונתו של איינשטיין היא המחויבות לעמוד בעקרון הלוגי שלא לסתור את עצמנו, אז מיהו הפילוסוף מבין ההוגים הבאים שמגבש את עמדתו מתוך עקרון זה?

1

מיין לפי

בהמשך לשאלה הקודמת, בהינתן שבאומרו ״חיפוש אחר אחידות לוגית בתמונת העולם״ כוונתו של איינשטיין היא היכולת להציג את הריבוי שבמציאות תחת מערך מושגי סיסטמתי המאפשר לשכלנו להבין את החוקיות הסיבתית של הדברים, אז מיהו הפילוסוף הראשון שמגבש את תורתו מתוך עקרון זה?

1

מיין לפי

את ההקדמה לספרו המהפכני של ניקולאי קופירניקוס ״על תנועת גרמי השמים״ (1543) כתב כומר בשם אוסיאנדר. בהקדמה זו טוען אוסיאנדר שיש להסתכל על המהפכה ההליוצנטרית של קופרניקוס כמודל מתמטי שמאפשר לחשב במדויק את תנועתם ומיקומם של כוכבי הלכת ואין הכרח לראות בו מודל פיסיקאלי הטוען שכדור הארץ אכן מסתובב סביב השמש וסביב עצמו. היכן מצאנו במדע היווני העתיק ניסיון להציע מודל אסטרונומי מתמטי שאיננו מתחייב להיות מודל פיסיקאלי?

1

מיין לפי

הפילוסוף, המדען, המשפטן והמתמטיקאי הדגול גוטפריד לייבניץ (המאה ה-17) טען שבבסיס כל הדברים ביקום ישנם עצמים רוחניים מבודדים זה מזה (הוא כינה אותם ״מונאדות״) אשר כל אחד מהם איננו יש פשוט אלא מורכב מצירוף אינסוף תכונות בדרך ייחודית לו ורק לו. מי מהפילוסופים היווניים היה מתנגד לעמדה הזו בכללותה?

1

מיין לפי

הפילוסוף ההולנדי ברוך שפינוזה (המאה ה-17) טען את הטיעון הבא (בניסוח מתומצת שלי). קראו וענו על השאלה שלאחריו: הנחה 1: כל יש שקיים, קיים בהכרח, וזאת בגלל סיבה כלשהי הקובעת את קיומו. הנחה 2: כל יש שתלוי בקיומו ביש אחר לא קיים בהכרח. מסקנה א: כל יש שקיים לא תלוי בקיומו של יש אחר. הנחה 3: אם יש יותר מיש אחד בעולם אז יש נוסף המהווה סיבה חיצונית לכך שיש יותר מיש אחד בעולם, ומכאן שהם ישים התלויים בקיומו של יש אחר. מסקנה ב: קיים רק יש אחד. הנחה 4: קיים ריבוי במציאות (טבע). מסקנה ג: הריבוי בטבע הוא ריבוי של רכיבים פנימיים של היש האחד ולא של ישים מרובים. - על כן אין שום דבר ושום תכונה שניתן להעלות על הדעת שלא קיימים כבר בהכרח כרכיבים של היש האחד והיחיד – ועל כן היש האחד הוא יש מושלם. (ומכאן מימרתו המפורסמת של שפינוזה ״אלוהים או טבע״ כלומר, שהטבע ואלוהים הם היינו הך) איך נכנה את סוג הטענה הפילוסופית ששפינוזה מבקש להוכיח בטיעון זה?

1

מיין לפי

הפילוסוף ההולנדי ברוך שפינוזה (המאה ה-17) טען את הטיעון הבא (בניסוח מתומצת שלי). קראו וענו על השאלה שלאחריו: (עוד שאלה עם ה - 4 הנחות של שפינוזה) הנחה 1: כל יש שקיים, קיים בהכרח, וזאת בגלל סיבה כלשהי הקובעת את קיומו. הנחה 2: כל יש שתלוי בקיומו ביש אחר לא קיים בהכרח. מסקנה א: כל יש שקיים לא תלוי בקיומו של יש אחר. הנחה 3: אם יש יותר מיש אחד בעולם אז יש נוסף המהווה סיבה חיצונית לכך שיש יותר מיש אחד בעולם, ומכאן שהם ישים התלויים בקיומו של יש אחר. מסקנה ב: קיים רק יש אחד. הנחה 4: קיים ריבוי במציאות (טבע). מסקנה ג: הריבוי בטבע הוא ריבוי של רכיבים פנימיים של היש האחד ולא של ישים מרובים. - על כן אין שום דבר ושום תכונה שניתן להעלות על הדעת שלא קיימים כבר בהכרח כרכיבים של היש האחד והיחיד – ועל כן היש האחד הוא יש מושלם. (ומכאן מימרתו המפורסמת של שפינוזה ״אלוהים או טבע״ כלומר, שהטבע ואלוהים הם היינו הך) קראו שוב את הטיעון של שפינוזה לעיל. איזה מהמשפטים הבאים הוא נכון:

1

מיין לפי

הפקולטה לחקלאות היסטוריוסופיה 23

Discuss, Learn and be Happy דיון בשאלות

בספרו ״היסטוריה של בעלי החיים״ מציין אריסטו שלכל בעלי החיים יש בטבעם מספר זוגי של רגליים. למה עובדה כזו עשויה להיות חשובה מנקודת המבט של המדע האריסטוטלי?

אם גופים שונים בעלי כוח שונה היו יכולים לעבור במשך זמן שונה מרחק כלשהו במרחב ״בקפיצה״ מנקודה לנקודה (בלי לעבור בכל הנקודות שעל הדרך) איזה פרדוקס היה נפתר?

ישנו שיר ילדים בעברית לימי הולדת האומר ״הופ! הופ! טרללה! גדלתי בשנה!״ – אילו אכן היינו גדלים בכל שנה רק פעם אחת ברגע אחד - מה זה היה אומר על גיל הגדילה שלנו?