מיקרוביולוגיה ומחלות זיהומיות

נמצא אצל 20-80% מהנשים בדרכי המין בצורה אסימפטומטית. טיפול בדוקסי (M. hominis) או מאקרולידים (M. genitalium) - חשוב לשים ♥ לא מטפלים אין תסמינים!

כלמידיה נפוצה בטבע, גם בבני אדם וגם בבע"ח.

בעל מעגל חיים של 24-48 שעות ולכן - תקופת דגירה ארוכה. גופיפים רטיקולרים לא מדביקים (נמצאים סגורים בתוך ממברנה, שבתוך התא עצמו), הצורה המדביקה היא הגופיפים האלמנטריים

בישראל, הכלמידיה בעליה. למרות שנפוצה בהעברה במגע מיני, כלמידיה טרוכומטיס עלולה להיות מועברת ליילוד בעת מעבר בתעלת הלידה ולגרום לConjectivitis/pneumonia. בעולם - כלמידיה טרכומטיס נחשבת לסיבה השכיחה ביותר לעיוורון *נרכש*. בישראל זה פחות שכיח, כי מטפלים בילוד במשחה/טיפות בעיניים לאחר הלידה (לפני השחרור)

הBubo - חד צדדי

דלקת ריאות אטיפית (10% - נפוצה). תמונה קלינית דומה לM.pneumoniae

טיפול - דוקסיציקלין. אין מעבר מאדם לאדם. הדבקה מארוסול במגע עם תוכים. פתוגן יחסית נפוץ. תמותה מסיבוכים היא שכיחה - 10% (אם לא ניתן טיפול אנטיביוטי).

לשים ♥ - עלול לגרום למוות בהיעדר טיפול אנטיביוטי

באנשים בריאים וצעירים, לרוב א-סימפטומטי! *אבל*- עלול לגרום לסינדרום דמוי-מונונוקלאוזיס, או להפטיטיס. הדבקה בתרומת דם קיימת אך נדירה (1-2%). התקופה הלטנטית היא בלויקוציטים. הגורם העיקרי לחירשות ביילוד (לגבי העיוורון - זה כלמידה פסי. לא קיים חיסון, אך יש חיסוני mRNA בפיתוח.

Zostavax הוא חי מוחלש, לא נותנים למדוכאי חיסון. יעיל ב51% במניעת שלבקת חוגרת. ניתן אותו במנת בודדת. לעומת זאת, Shingrix ניתן ב2 מנות, הוא חיסון רקומביננטי לכן מתאים למדוכאי חיסון, יעיל ב90% במניעת שלבקת חוגרת