אופטיקה ב

שני חומרים פלואורסנטיים שונים (א' וב') הם בעלי ספקטרומי עירור ופליטה דומים. לחומר א' יש יעילות קוונטית (yield Quantum )גבוהה יותר. איזה מבין הבאים תמיד נכון במצב זה?

1

שאלה #18693

		חומר א' בולע יותר אור באותם תנאים.
		חומר ב' יותר יציב כימית בזמן הארה.
		בחומר ב' האלקטרונים המעוררים נוטים יותר לחזור למצב היסוד מבלי לפלוט אור מאשר בחומר א'.
		תכולת האנרגיה של הפוטונים הנפלטים מחומר א' היא בממוצע גבוהה יותר.

מיין לפי

במצלמת CCD רצוי לקרר את הצ'יפ על מנת:

1

שאלה #18694

		1. להקטין ככל הניתן את ה dark current
		2. להקטין ככל הניתן את רעש קריאת הנתונים
		3. להקטין ככל הניתן את הטעויות בהעברת האלקטרונים מבארית לבארית
		4. להגדיל ככל הניתן את עומק הבאריות בצ'יפ
		5. לשפר את הלינאריות של המצלמה

מיין לפי

מהי מראה דיכרואית?

1

שאלה #18695

		זכוכית שמחזירה אור בטווח אחד של הספקטרום ומעבירה בשאר הספקטרום
		זכוכית שההעברה שלה תלויה בפולריות של האור. בזוויות מסוימות היא מחזירה ובאחרות מעבירה את האור
		זכוכית שבולעת בתחום מסויים של הספקטרום ומעבירה בתחום אחר
		מראה שאפשר לשלוט בזוית שלה ע"י מנוע, וכך לכוון את האור למקום ספציפי בדוגמה

מיין לפי

בשיטת FRAP (fluorescence recovery after photobleaching) מודדים את הזמן שלוקח לצבע הפלואורסנטי להתאושש בנקודה שעברה bleaching בתחילת הניסוי. מה גורם לחזרת הצבע בנקודה זו?

1

שאלה #18696

		בזמן ה- bleaching החומר נכנס למצב אלקטרוני שאינו תואם עם עירור נוסף, ועם הזמן החומר חוזר למצב היסוד האלקטרוני.
		בזמן bleaching הצבען עובר ראורגניזציה מרחבית (קיפול אלטרנטיבי). FRAP מודד את יציבות המולקולה כי הוא מאפשר לקבוע את זמן הקיפול מחדש למצב היסוד.
		bleaching גורם לשינוי pH מקומי אשר מוריד זמנית את היעילות הקוונטית של החומר הפלואורסנטי. FRAP מודד את התאוששות ה pH למצב ההתחלתי.
		bleaching הוא "שריפה" בלתי הפיכה של חומר פלואורסנטי. FRAP פרושו הגעת חומר פלואורסנטי חדש לנקודה, ולכן הוא משמש למדידת תנועת חומרים.

מיין לפי

מצלמת CCD רעש תרמי ( current dark) בשיעור של 10 אלקטרונים לשנייה בכל פיקסל. בהנחה שהיעילות הקוונטית (efficiency Quantum) של המצלמה באורך גל מסוים הוא %40 ,מה יהיה הערך הממוצע שיקרא מכל פיקסל אם על כל אחד מהפיקסלים נופלים 200 פוטונים באורך גל זה בשנייה, וזמן החשיפה הוא 2 שניות?

1

שאלה #18697

		20 אלקטרונים
		40 אלקטרונים
		80 אלקטרונים
		100 אלקטרונים
		180 אלקטרונים
		200 אלקטרונים

מיין לפי

Matan Slutzkin 0 נקודות · יותר מ-6 חודשים

מוניטין: 1

השאלה מופיעה פעמיים עם תשובות שונות. התשובה '100 אלקטרונים' אינה נכונה. החישוב נעשה: {זמן חשיפה}X[{רעש תרמי}+({מספר פוטונים מכל פיקסל}X{יעילות וונטית})]

איזה סעיף מתאר מידע שניתן להפיק מגרף מנורמל של ספקטרום העירור של חומר פלואורסנטי?

1

שאלה #18698

		1. את תחום אורכי הגל של הפוטונים אשר נפלטים ע"י החומר הפלואורסנטי.
		2. את תחום אורכי הגל של הפוטונים אשר יכולים לעורר את החומר הפלואורסנטי.
		3. את עוצמת הפליטה של החומר הפלואורסנטי שמתרחשת בעקבות העירור.
		4. את יעילות ההתמרה של הפוטונים הנבלעים לפוטונים נפלטים.

מיין לפי

מהו הקשר בין מפתח נומרי - numerical aperture (NA) לבין point spread function?

1

שאלה #18699

		ככל ש NA גדול יותר, ה PSF קטן יותר בכל הממדים
		ככל ש NA גדול יותר, ה PSF גדול יותר בכל הממדים
		NA משפיע רק על הממדים X ו- Y של ה- PSF
		אין קשר בין NA לבין ה- PSF

מיין לפי

להלן גרף המתאר תכונות של פילטר פליטה. איזה מן הבאים מתאר נכונה את הפלטר הנ"ל ? (שאלה 10 מועד 2013א יש גרף)

1

שאלה #18700

		.Band pass filter 605/55nm זהו
		long pass filter 605nm זהו
		Band pass filter 575/55nm זהו
		זהו פילטר החוסם אור בתחום שבין 580nm לבין640nm .

מיין לפי

ספקטרום הפליטה של חומר פלואורסנטי מוזז תמיד לכיוון אורכי גל ארוכים יותר יחסית לספקטרום הבליעה (תופעה הנקראת shift s’Stoke) .מדוע?

1

שאלה #18701

		עירור ע"י פוטון תמיד גורם לריאקצי ה כימית המנצלת חלק מן האנרגיה של העירור. לכן, הפוטונים הנפלטים הם תמיד בעלי אנרגיה נמוכה יותר.
		חלק מן האלקטרונים המעוררים חוזרים למצב היסוד ללא פליטה של פוטון
		בין בליעה לפליטה אובדת חלק מן אנרגית העירור המקורית, בד"כ כחום. לכן הפוטונים הנפלטים הם בעלי אנרגיה נמוכה יותר.
		משפט זה כלל לא נכון!

מיין לפי

איזה מבין הבאים אינו מהווה מגבלה של המיקרוסקופ אלקטרוני?

1

שאלה #18702

		צריך למקם את הדוגמה בואקום בגלל אורך הגל הקצר של האלקטרונים
		יש מגבלה על מספר התאים שאפשר לבדוק בזמן סביר
		לא ניתן להשתמש בצבעים שונים על מנת להבדיל בין אנטיגנים
		קיימת ניגודיות (contrast) חלשה עקב הצורך להשתמש בחתכים דקים מאד

מיין לפי

Discuss, Learn and be Happy דיון בשאלות

שני חומרים פלואורסנטיים שונים (א' וב') הם בעלי ספקטרומי עירור ופליטה דומים. לחומר א' יש יעילות קוונטית (yield Quantum )גבוהה יותר. איזה מבין הבאים תמיד נכון במצב זה?

במצלמת CCD רצוי לקרר את הצ'יפ על מנת:

מהי מראה דיכרואית?

בשיטת FRAP (fluorescence recovery after photobleaching) מודדים את הזמן שלוקח לצבע הפלואורסנטי להתאושש בנקודה שעברה bleaching בתחילת הניסוי. מה גורם לחזרת הצבע בנקודה זו?

איזה סעיף מתאר מידע שניתן להפיק מגרף מנורמל של ספקטרום העירור של חומר פלואורסנטי?

מהו הקשר בין מפתח נומרי - numerical aperture (NA) לבין point spread function?

להלן גרף המתאר תכונות של פילטר פליטה. איזה מן הבאים מתאר נכונה את הפלטר הנ"ל ? (שאלה 10 מועד 2013א יש גרף)

ספקטרום הפליטה של חומר פלואורסנטי מוזז תמיד לכיוון אורכי גל ארוכים יותר יחסית לספקטרום הבליעה (תופעה הנקראת shift s’Stoke) .מדוע?

איזה מבין הבאים אינו מהווה מגבלה של המיקרוסקופ אלקטרוני?

בקשה לשינוי התשובה / תיקון שאלה gavel

בקשה למחיקת השאלהmood_bad

בקשה לשינוי התשובה / תיקון שאלה

בקשה למחיקת השאלה