פתולוגיה מחלות לב

א. הפרשת גורמי גדילה מכלי דם, אנגיוגנזה, פיברובלסטים ומונונוקלאורים - נכון. רקמה גרנולרית מאופיינת ביצירה של כלי דם חדשים (אנגיוגנזה), פעילות של פיברובלסטים (תאים המייצרים קולגן ורכיבים נוספים של המטריקס החוץ-תאי), ותאים מונונוקלאוריים (כמו מקרופאגים) אשר מפרישים גורמי גדילה שמעודדים את תהליך הריפוי. ב. פיברוזיס - לא נכון. פיברוזיס הוא שלב מאוחר יותר בתהליך הריפוי, שבו הרקמה הגרנולרית מתמלאת בקולגן ונעשית לצלקת. הוא לא מאפיין את הרקמה הגרנולרית עצמה, אלא את השלב הסופי של הריפוי. ג. מיעוט כלי דם ותאים גלובולרים ופיברוזיס וכיווץ כלי דם, ייצור denss connective tissue - לא נכון. רקמה גרנולרית דווקא מאופיינת בשפע של כלי דם חדשים, ולא במיעוט כלי דם. כמו כן, היא לא מאופיינת בפיברוזיס ובכיווץ כלי דם אלא בהיפך. ד. תאים פולימורפים נוקלארים, נויטרופילים, אנגיוגנזה וקולגן - לא נכון. רקמה גרנולרית אינה מכילה תאים פולימורפים נוקלארים (תאים עם גרעינים רבים ולא אחידים) או נויטרופילים (המאפיינים דלקת חריפה), אלא תאים מונונוקלאוריים כמו מקרופאגים, פיברובלסטים וכלי דם חדשים (אנגיוגנזה).

א. יתר לחץ דם קשה גורם ל-Hyperplastic arteriolosclerosis - נכון. יתר לחץ דם קשה (malignant hypertension) גורם לשינויי hyperplastic arteriolosclerosis בעורקים קטנים וארטריולות, המאופיינים בהתעבות דופן העורק בשל התפשטות תאי שריר חלקים ושכבות יתר של חומרי חלבון. ב. יתר לחץ דם אינו משפיע על אטרוסקלרוזיס - לא נכון. יתר לחץ דם הוא גורם סיכון מרכזי לאטרוסקלרוזיס. הוא פוגע באנדותל, מגביר את חדירת הליפידים לדופן כלי הדם ומקדם תהליך דלקתי אשר מוביל ליצירת פלאקים אטרוסקלרוטיים. ג. יתר לחץ דם גורם ל-Hyaline arteriolosclerosis בכלי דם קטנים - נכון. יתר לחץ דם גורם לשינויים המכונים Hyaline arteriolosclerosis בעורקים הקטנים ובארטריולות, המאופיינים בהצטברות חומר היאליני (חלבון) בדופן כלי הדם, מה שמוביל להתעבות הדופן ולהיצרות הקוטר הפנימי של העורק. ד. חולי סוכרת מפתחים Hyaline arteriolosclerosis בכלי דם קטנים - נכון. חולי סוכרת אכן מפתחים Hyaline arteriolosclerosis בעורקים קטנים ובארטריולות, הנגרמת כתוצאה מהצטברות חומר היאליני בדפנות כלי הדם, תהליך שמואץ על ידי היפרגליקמיה.

א. באבי העורקים - נכון. Lines of Zahn הם מבנים הנראים בקרישים טרומבוטיים הנוצרים בזרם דם מהיר, כגון בעורקים הגדולים כמו אבי העורקים. הם מאופיינים בשכבות מתחלפות של טסיות דם ולויקוציטים עם שכבות של פיברין ותאי דם אדומים. נוכחותם מעידה על קריש דם שנוצר בעודו בחיים בזרם דם מהיר. ב. במעי הדק - לא נכון. המעי הדק אינו מקום שבו נוצרים Lines of Zahn. קרישים במערכת העיכול יכולים להיווצר, אבל הם אינם כוללים את המבנים המיוחדים של Lines of Zahn שמאפיינים קרישים בזרם דם מהיר. ג. בכבד - לא נכון. הכבד הוא איבר שבו יכולים להיווצר קרישי דם, במיוחד במערכת הפורטלית, אך שוב, הוא אינו מקום אופייני להופעת Lines of Zahn שנוצרים בזרם דם מהיר כמו בעורקים הגדולים. ד. בטחול - לא נכון. הטחול יכול להכיל קרישי דם, במיוחד במצבים של פגיעות או מחלות דם, אבל הוא אינו המקום שבו נוצרים Lines of Zahn. קרישים בטחול אינם נוצרים בזרם דם מהיר ולכן אינם מראים את המבנה המיוחד הזה.

א. בתגובה ליתר לחץ דם חלה היפרטרופיה של מיוציטים עם עלייה בצפיפות הרשת הקפילרית - לא נכון. בתגובה ליתר לחץ דם, חלה היפרטרופיה של מיוציטים, אך זה לא מלווה בעלייה בצפיפות הרשת הקפילרית. למעשה, הרשת הקפילרית אינה מתרחבת בהתאם לגידול במיוציטים, מה שעלול להוביל לירידה בפרפוזיה של רקמת הלב ולרגישות מוגברת לאיסכמיה. ב. היפרטרופיה של שריר הלב מלווה בפיברוזיס אינטרסטיציאלי - נכון. היפרטרופיה של שריר הלב אכן מלווה לעיתים קרובות בפיברוזיס אינטרסטיציאלי, תהליך שבו יש הצטברות של רקמת חיבור בין תאי השריר. ג. יתר לחץ דם פולמונרי גורם להיווצרות Cor pulmonale - נכון. יתר לחץ דם ריאתי (פולמונרי) גורם לעומס על הלב הימני (חדר ימין), מה שעלול להוביל להיפרטרופיה ולכשל של הלב הימני, מצב הנקרא Cor pulmonale. ד. לב היפרטרופי רגיש לאיסכמיה - נכון. לב היפרטרופי רגיש יותר לאיסכמיה, מכיוון שהתעבות שריר הלב מגבירה את דרישת החמצן, בעוד שהרשת הקפילרית אינה מספקת אספקת דם מספקת לכל חלקי השריר המעובה. זה יכול להוביל לבעיות כמו אנגינה פקטוריס ואפילו אוטם שריר הלב (התקף לב).

א. Infarct - נכון. תסחיף עורקי יכול לחסום את זרימת הדם לעורק המספק דם לרקמה מסוימת, מה שיכול לגרום לאוטם (Infarct), כלומר לנמק של הרקמה עקב חוסר אספקת חמצן. ב. Hyperemia - לא נכון. היפרמיה (Hyperemia) היא עלייה בכמות הדם המגיעה לרקמה, בדרך כלל כתוצאה מהרחבת כלי הדם. זהו מצב הפוך לחסימת זרימת הדם על ידי תסחיף. ג. Thrombus - לא נכון. תסחיף (embolus) הוא קריש דם או חלקיק אחר שנע בזרם הדם ומגיע למקום שבו הוא גורם לחסימה. תרומבוס (Thrombus) הוא קריש דם הנוצר במקום קבוע בכלי הדם. ד. Edema - לא נכון. בצקת (Edema) היא הצטברות נוזלים ברקמות. בעוד שחסימת זרימת הדם יכולה לגרום לבצקת במקרים מסוימים, ההשפעה העיקרית של תסחיף עורקי היא יצירת אוטם ולא בצקת.

א. חסימה של וריד הריאה - נכון. חסימה של וריד הריאה אינה גורמת לאיסכמיה של הלב. חסימה זו תשפיע על הריאות ולא ישירות על אספקת הדם לשריר הלב. ב. טרשת עורקים (אטרוסקלרוזיס, atherosclerosis) - לא נכון. טרשת עורקים היא אחד הגורמים המרכזיים לאיסכמיה של הלב. היא גורמת להיצרות העורקים הכליליים ומפחיתה את אספקת הדם והחמצן לשריר הלב. ג. טכיקרדיה - לא נכון. טכיקרדיה (קצב לב מהיר) יכולה לגרום לאיסכמיה של הלב על ידי הגדלת דרישת החמצן של שריר הלב והפחתת זמן המנוחה שבו מתבצעת זרימת הדם הכלילית. ד. תסחיף בעורקים הכליליים (Coronary emboli) - לא נכון. תסחיף בעורקים הכליליים יכול לחסום את זרימת הדם לשריר הלב ולגרום לאיסכמיה.

א. בפגיעה בכלי דם חל עיבוי של האינטימה - נכון. בפגיעה בכלי דם, במיוחד כתוצאה מתהליכים כמו יתר לחץ דם או דלקת, יש נטייה לעיבוי של האינטימה (השכבה הפנימית של כלי הדם). זהו חלק מהתגובה של כלי הדם לנזק ויכול להוביל להיצרות של כלי הדם ולפגיעה בזרימת הדם. ב. עיבוי האינטימה הוא תוצאה של פרוליפרציה של תאי אנדותל - לא נכון. עיבוי האינטימה הוא תוצאה של פרוליפרציה של תאי שריר חלק ושקיעת חומרים כמו קולגן וחלבונים נוספים, ולא של תאי אנדותל. ג. אתרוסקלרוזיס פוגע בכלי דם קטנים - לא נכון. אתרוסקלרוזיס (טרשת עורקים) פוגע בעיקר בעורקים הגדולים והבינוניים ולא בכלי דם קטנים. הוא גורם להצטברות פלאקים בעורקים אלו, מה שמוביל להיצרות כלי הדם ולסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולריים. ד. דיסקציה של האאורטה(?) היא מחלה תורשתית - לא מדויק. דיסקציה של האאורטה (קרע בשכבות הדופן של אבי העורקים) יכולה להיות קשורה למחלות תורשתיות מסוימות כמו תסמונת מרפן או תסמונת אלרס-דנלוס, אך היא לא תמיד מחלה תורשתית. דיסקציה יכולה להיגרם גם על ידי גורמים נרכשים כמו יתר לחץ דם חמור.

א. יתר לחץ דם בעורקים יכול לגרום לארטרוסקלרוזיס, דיסקציה ואניוריזמות - נכון. יתר לחץ דם בעורקים יכול לגרום לנזקים כמו טרשת עורקים (atherosclerosis), דיסקציות (קרעים בדופן העורק) ואניוריזמות (מפרצות). ב. Kaposi sarcoma קלאסי מופיע בשוקיים של גברים - נכון. Kaposi sarcoma קלאסי מופיע לעיתים קרובות בשוקיים של גברים, במיוחד באזורים של ים תיכוני ומזרח אירופה. ג. Microscopic polyangiitis פוגעת בכלי דם בינוניים וגדולים - לא נכון. Microscopic polyangiitis פוגעת בעיקר בכלי דם קטנים כמו קפילרות, ארטריולות וונולות, ולא בעורקים בינוניים וגדולים. ד. מראה היאליני בכלי דם יופיע ביתר לחץ דם, זקנה ובסוכרת - נכון. הצטברות חומר היאליני בדפנות כלי הדם מופיעה ביתר לחץ דם, בזקנה ובסוכרת, וגורמת לעיבוי דופן כלי הדם ולהיצרותם.

א. הפעלת הציר Renin-Angiotensin - נכון. בשלב הראשון של הלם היפוולמי, הגוף מגיב לאובדן נפח הדם על ידי הפעלת מערכת הרנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון שמובילה לשמירת נוזלים והגברת לחץ הדם. ב. עיכוב בהפרשת Catecholamines - לא נכון. בשלב הראשון של הלם היפוולמי יש עלייה בהפרשת קטכולאמינים (אדרנלין ונוראדרנלין) שמובילים לכיווץ כלי דם, העלאת קצב הלב והגברת עוצמת ההתכווצות הלבבית כדי להעלות את לחץ הדם ולשפר את זרימת הדם לאיברים החיוניים. ג. צמצום בהפרשת Antidiuretic Hormone - לא נכון. בשלב הראשון של הלם היפוולמי יש עלייה בהפרשת הורמון נוגד השתנה (ADH) כדי לשמור על נוזלים בגוף ולמנוע איבוד נוזלים דרך השתן. ד. זירוז המערכת ה-Parasympathetic - לא נכון. בשלב הראשון של הלם היפוולמי יש הפעלה של המערכת הסימפתטית ולא הפאראסימפתטית. המערכת הסימפתטית מגבירה את קצב הלב, מכווצת כלי דם ומעלה את לחץ הדם כדי להתמודד עם אובדן הנפח.

א. ב granulomatosis with polyangiitis יש בנוסף לוסקוליטיס גם גרנולומות נמקיות בדרכי הנשימה - נכון. ב-Granulomatosis with polyangiitis (GPA) יש בנוסף לוסקוליטיס גם גרנולומות נמקיות בדרכי הנשימה. זהו אחד המאפיינים העיקריים של המחלה, יחד עם וסקוליטיס של כלי דם קטנים ובינוניים וגלומרולונפריטיס. ב. במחלה TAKAYASU arethritis אופייני למצוא תסנין נויטרופילים בדופן כלי הדם. לא נכון. ב-Takayasu arteritis התסנין הדלקתי אופייני יותר ללימפוציטים ומקרופאגים, ולא לנויטרופילים. המחלה מאופיינת בדלקת גרנולומטוטית של האאורטה וענפיה הגדולים. ג. leukocytoclastic vasculitis תאי הדלקת האופיינים הם לימפוציטים. לא נכון. ב-Leukocytoclastic vasculitis, תאי הדלקת האופייניים הם נויטרופילים, ולא לימפוציטים. המחלה מאופיינת בהתפרקות של נויטרופילים (leukocytoclasis) סביב כלי הדם הקטנים. ד. ב Giant cell arethritis אופייני למצוא פגיעה דיפוזית בעורקים. לא נכון. ב-Giant cell arteritis, הפגיעה בעורקים אינה דיפוזית אלא מקטעית (segmental). המחלה מאופיינת בדלקת של העורקים הבינוניים והגדולים, בעיקר בראש ובצוואר, עם פיזור לא אחיד של הנגעים לאורך כלי הדם.