אורגנית נכון/לא נכון

כדי שמולקולה תהיה ארומטית, היא צריכה לעמוד בכמה תנאים: **מישוריות**: המולקולה צריכה להיות מישורית כדי שהאלקטרונים π יוכלו להסתובב בצורה חופשית במערכת קונוגציה. **קונוגציה מלאה**: כל האטומים המעורבים במערכת הקונוגציה צריכים להיות חלק ממערכת קונוגציה משולבת, שבה אלקטרונים π נעים סביב המולקולה בצורה אחידה. **הכלל של הוקל**: המולקולה צריכה להכיל 4 ? + 2 4n+2 אלקטרונים π, כאשר ? n הוא מספר שלם לא שלילי (0, 1, 2, ...). זהו הכלל שמתאר את המספר האופטימלי של אלקטרונים π במערכת קונוגציה לצורך ארומטיות. מולקולות מישוריות לא תמיד עונות על כל התנאים הללו. לדוגמה, מולקולות כמו C 6 H 6 C 6 ​ H 6 ​ (בנזן) או C 5 H 5 − C 5 ​ H 5 − ​ (יוני היפרקל) עונות על כל שלושת התנאים ולכן הן ארומטיות. לעומת זאת, מולקולות מישוריות אחרות לא בהכרח עונות על התנאים האלה ולכן אינן ארומטיות.

סוג התגובה: לא כל תגובת אלימינציה מעדיפה את האיזומר ה-E. התוצאה תלויה בסוג התגובה ובתנאים הכימיים הספציפיים. למשל, בתגובות של E2, האיזומר ה-E (טרנס) נוטה להיות המוצר העיקרי בגלל יציבות סטרית, אך בתגובות E1, התוצר עשוי להשתנות בהתאם ליציבות ביניים הקטיון ולתנאים הספציפיים של התגובה. __תנאים כימיים__ תנאים שונים בתגובה יכולים להשפיע על חלוקת המוצרים. לדוגמה, בתנאים חומציים או בפתרונות עם ממסים מסוימים, ייתכן שיזוהה העדפה שונה בין איזומר ה-E ל-Z. __מבנה המגיב__ המבנה הסטרי של המגיב עצמו יכול להשפיע על התפוקה של איזומר ה-E או ה-Z. מבנים שונים עשויים לגרום לכך שתגובה תעדיף את האיזומר ה-Z. __יציבות כימית של המוצרים__ לא תמיד יציבות הסטרית היא הגורם העיקרי בהעדפת האיזומר ה-E. יציבות התרמודינמית של המוצרים יכולה גם היא לשחק תפקיד חשוב, וישנם מצבים בהם יציבות הקטיון התחלתי או יציבות המוצר הסופי משחקת תפקיד עיקרי.

המעבר בין עמדות אסיאליות לאווטריאליות בציקלוהקסאן אינו מחייב שבירה ויצירה של קשרים קוולנטיים. זהו שינוי במיקום של הקבוצות על המולקולה, שמתרחש באמצעות תנועה סטרית ולא על ידי שבירה ויצירה של קשרים חדשים.

ההשפעה של היפרקוניוגציה עם החמצן הקרבונילי אינה מהווה גורם מרכזי לקביעת החומציות של מימן בעמדה אלפא. הסיבה הנכונה היא: השפעת קבוצת קרבוניל: החומציות הגבוהה של מימן בעמדה אלפא נובעת מהיכולת של קבוצת הקרבוניל לייצב את היון שנוצר כאשר מימן מוסר. זה נובע מהשפעת אינדוקטיבית ולא מהיפרקוניוגציה. הקבוצת הקרבוניל יוצרת יון שלילי יציב יותר בעמדה אלפא מאשר היפרקוניוגציה עם חמצן. היפרקוניוגציה אינה השפעה משמעותית במקרים אלה, וההשפעה המרכזית היא יציבות היון שנוצר בעקבות התרחקות של המימן.

נוקליאופיליות אינה תלויה רק בחוזק הבסיס. לעיתים, בסיסים חזקים לא תמיד יהיו נוקליאופילים טובים יותר בגלל השפעת רדיוס האטום, סביבת התגובה, ויכולת התרגלות הבסיס.