לפי תאוריית "המחט התת עורית" (מתוך מאמרו של כספי "מסורת ההשפעות החזקות"), איך נתפסים היחסים בין המוען (אמצעי תקשורת ההמונים והעומדים מאחוריהם) לנמען (הפרט, צופה או מאזין)?
מדברי גולדה מאיר: "שלום יבוא כאשר הערבים יאהבו את ילדיהם יותר מאשר הם שונאים אותנו", איזה סוג של תעמולות עפ"י לאסוול (מתוך מאמרו של כספי "מסורת ההשפעות החזקות") בא לידי ביטוי בדברים אלו?