פתולוגיה מחלות לב

א. ה האנדוקרדיום הכי רגיש לאיסכמיה - לא נכון.האנדוקרדיום מקבל חמצן בדיפוזיה מהעליות והחדרים ב. ירידה מתחת ל-10% מפרפוזיה ל-20 דקות לפחות תביא לנמק בשריר הלב - נכון. חסימה משמעותית של זרימת הדם לשריר הלב לפרק זמן של לפחות 20 דקות תגרום לנמק (מוות תאי) ברקמת הלב, במיוחד אם הפרפוזיה יורדת מתחת ל-10%. פרפוזיה (Perfusion) היא המונח הרפואי שמתאר את זרימת הדם דרך כלי הדם אל הרקמות והאיברים בגוף, תוך כדי אספקת חמצן וחומרים מזינים והסרת תוצרי פסולת ג. היקף האזור הנפגע תלוי בחומרת טרשת העורקים, הדרישות המטבוליות והמצאות קולטרליים - נכון. היקף הנזק שנגרם לשריר הלב תלוי בחומרת טרשת עורקים (הצטברות פלאק בעורקים), בדרישות המטבוליות של הלב (כמה חמצן הלב צריך) ובהמצאות כלי דם קולטרליים (כלי דם נוספים שיכולים לספק דם לאזור החסום). ד. היקף האזור הנפגע תלוי במשך החסימה של כלי הדם - נכון. ככל שהחסימה של כלי הדם נמשכת זמן רב יותר, כך הנזק לשריר הלב יהיה גדול יותר. משך הזמן שבו שריר הלב נמצא ללא אספקת דם משפיע על מידת הנמק. אוטם לב, הידוע גם כהתקף לב, מתרחש כאשר זרימת הדם לאזור מסוים בשריר הלב נפסקת באופן פתאומי, בדרך כלל בשל קריש דם החוסם את אחד מעורקי הלב (עורקים כליליים)

א. כאשר יש עליה בל"ד, ישנה גם עליה בהיפרטרופיה ובנוסף יש גם עליה ברשת הקפילרית - לא נכון. כאשר יש עלייה בלחץ הדם (ל״ד), הלב מגיב בכך שהוא עובר היפרטרופיה (גדילה) כדי להתמודד עם העומס המוגבר. עם זאת, ברוב המקרים, אין עלייה ברשת הקפילרית כדי לספק את הדרישות המטבוליות המוגברות של שריר הלב המוגדל. ב. היפרטרופיה של שריר הלב מלווה בפיברוזיס אינטרסיציאלי - נכון. היפרטרופיה של שריר הלב מלווה לעיתים קרובות בפיברוזיס אינטרסטיציאלי (רקמת חיבור מוגברת בין תאי שריר הלב), מה שמפחית את גמישות השריר ואת יכולתו לתפקד בצורה יעילה. ג. היפרטרופיה שמאלית רגישה לאיסכמיה - נכון. היפרטרופיה של החדר השמאלי מגבירה את הסיכון לאיסכמיה (חוסר אספקת דם) כיוון שהגדלה של נפח השריר אינו מלווה בהגדלת רשת כלי הדם המספקת חמצן לשריר הלב. זה מוביל לכך שהחדר השמאלי רגיש יותר לאיסכמיה. ד. יל"ד פולמונרי גורם לכור פולמונרי - נכון. יתר לחץ דם ריאתי (pulmonary hypertension) גורם לגדילה ולכשל של החדר הימני, מצב הנקרא Cor Pulmonale. זה מתרחש בגלל הלחץ המוגבר שהחדר הימני צריך להתגבר עליו כדי לשאוב דם לריאות.

א.. בNBTE יש תסנין דלקתי - זה לא נכון. היא לא גורמת לדלקת כי אין שם חיידק. הן יכולות לגרום להרס המסתם ולבעיות חמורות בתפקוד הלב. ב. וגיטציות (שגשוג חיידקי) של לופוס מראות מראה היסטולוגי של טרומבוס: נכון. ב-SLE (לופוס אריתמטוס סיסטמי), הווגיטציות על המסתמים הן לא-בקטריאליות ומורכבות מפיברין וטרומבוציטים, בדומה לטרומבוס. Vegetations (וגיטציות) הן גושים פתולוגיים מורכבים מתאי דלקת, חיידקים, פטריות, פיברין וטסיות דם. גושים אלו נוצרים בדרך כלל על מסתמי הלב או על פני השטח הפנימיים של הלב (האנדוקרד), והם קשורים בעיקר לאנדוקרדיטיס זיהומית (Infective Endocarditis). ג. וגיטציות יכולות להשתחרר ולגרום לתסחיף: נכון. אחת הסכנות של וגיטציות היא שהן יכולות להשתחרר מהמסתם ולנוע בזרם הדם, מה שיכול לגרום לתסחיפים במקומות אחרים בגוף, כגון המוח, הכליות, והריאות. ד. וגיטציות של סאב אקיוט אנדוקרדיטיס מראות רקמת גרעון בבסיסה: נכון. במקרים של סאב אקיוט אנדוקרידיטיס (דלקת תת חריפה של פנים הלב), ניתן לראות רקמת גרעון בבסיס הווגיטציות, יחד עם סימנים נוספים של דלקת כרונית. Valve Vegetation (וגיטציות על המסתמים בלב) הן גושים או מצבורי חומרים שנמצאים על מסתמי הלב. הן יכולות להיווצר ממספר סיבות ולהכיל חומרים שונים, בהתאם למצב הרפואי שגרם להיווצרותן.

א. כל מקרי קרדיומיופתיה היפרטרופית הם מגורם גנטי - נכון. קרדיומיופתיה היפרטרופית היא מחלה גנטית במרבית המקרים, הנגרמת על ידי מוטציות בגנים הקשורים לחלבונים של שריר הלב. המחלה מתבטאת בעיבוי של קירות הלב, בעיקר של חדר שמאל, מה שיכול לגרום להפרעות בתפקוד הלב. ב. IE מתאפיין בהרס עליי מסתם בגלל דלקת - נכון. Endocarditis Infective) IE) היא דלקת של פנים הלב, במיוחד של המסתמים. דלקת זו נגרמת בדרך כלל על ידי חיידקים ונגמרת בהרס רקמת המסתם, מה שעלול לגרום לפגיעה חמורה בתפקוד הלב ולהופעת מחלות נוספות. ג. מיקסומה שכיחה בעליה שמאלית - נכון. מיקסומה (Myxoma) היא גידול לבבי שפיר (לא סרטני) הנפוץ ביותר שמופיע בעיקר בעליה השמאלית של הלב. זהו גידול ראשוני של הלב, ובמקרים מסוימים יכול לגרום לתסמינים כמו קוצר נשימה, עייפות או סימנים אחרים של חסימת זרימת הדם בלב. ד. יתר לחץ דם מתבטא בהיפרטרופיה עם עליה בצפיפות רשת קפילרות - לא נכון. בתגובה ליתר לחץ דם, שריר הלב מתעבה (היפרטרופיה), אך זה אינו מלווה בעליה בצפיפות רשת הקפילרות. למעשה, רשת הקפילרות אינה מתרחבת בהתאם לגדילת שריר הלב, מה שעלול לגרום לירידה בפרפוזיה של רקמת הלב.

איזה סוג נקרוזיס מאפיין את תאי הלב בעת MI (או myocardial infarction)? א. coagulative necrosis - נכון. בעת אוטם שריר הלב (myocardial infarction), התאים עוברים נקרוזיס קואגולטיבי. זהו סוג של נקרוזיס שבו מבנה התא נשמר לזמן מה לאחר המוות התאי, והחלבונים בתא מתגבשים (קואגולציה). זהו המאפיין העיקרי של נקרוזיס באיברים מוצקים כמו הלב, הכליות והכבד. עובדה מגניבה - אם מישהו מת בגלל אוטם שריר לב, לא נוכל לגלות את זה בשעות הראשונות מפני שהרקמה תישאר אותו הדבר ולא נדע דרך זה (!) ב. Liquefactive necrosis - סוג נקרוזיס שמאופיין בהפיכת הרקמה הנמקית לנוזל. זה נפוץ בעיקר במערכת העצבים המרכזית (מוח) ובמקרים של זיהומים חמורים כמו אבצסים. ג. Necroptosis - סוג משולב של נקרוזיס ואפופטוזיס, המאפיין בעיקר מצבים מסוימים של מחלות דלקתיות, אך לא את אוטם שריר הלב. ד. אף תשובה לא נכונה, בעת MI התאים עוברים אפופטוזיס רגיל ולא נקרוזיס - זו טענה לא נכונה, כי באוטם שריר הלב התאים עוברים נקרוזיס קואגולטיבי ולא אפופטוזיס

א. השכיח ביותר הוא dilated וכל המקרים קשורים להפרעות גנטיות: זה לא נכון. בעוד שקרדיומיופתיה מורחבת (Dilated Cardiomyopathy) היא הנפוצה ביותר, לא כל המקרים נובעים מהפרעות גנטיות. ישנם גם גורמים נרכשים כמו אלכוהוליזם, זיהומים וגורמים רעילים אחרים. ב. היפרטרופיה של שריר הלב על רקע יתר לחץ דם אינה מוגדרת כהיפרטרופיה קרדיומיופתית: נכון. היפרטרופיה של שריר הלב על רקע יתר לחץ דם נחשבת לתגובה נורמלית לעומס לחץ מוגבר, ולא למחלה קרדיומיופתית ראשונית. ג. עמילואידוזיס יכול לגרום ל-restrictive CMP: נכון. עמילואידוזיס הוא מצב שבו חלבונים לא תקינים מצטברים בלב וגורמים למחלת לב רסטריקטיבית (restrictive cardiomyopathy), שבה הלב אינו מתרחב ומתקשה להתמלא בדם. ד. ב-dilated cardiomyopathy שכיח למצוא מיוציטים היפרטרופיים ופיברוזיס אינטרסטיציאלי: נכון. בקרדיומיופתיה מורחבת, תאי שריר הלב (מיוציטים) מתרחבים (היפרטרופיה) וישנם אזורים של פיברוזיס

מה מההיגדים הבאים אינו נכון על גידולי הלב? א. מרבית המיקסומות הן בחדר הימני - אינו נכון. מרבית המיקסומות נמצאות בעלייה השמאלית של הלב, ולא בחדר הימני. ב. על מסתמי הלב ניתן למצוא papillary fibroelastoma - נכון. Papillary fibroelastoma הוא גידול שפיר שנמצא לעיתים קרובות על מסתמי הלב. ג. Rhabdomyoma שכיח בילדים - נכון. Rhabdomyoma הוא הגידול הלבבי השכיח ביותר בילדים. ד. גידולים גרורתיים קיימים ב-5% מחולי סרטן סופניים - נכון. גידולים גרורתיים בלב קיימים בחלק קטן מחולי סרטן סופניים.

מהם האיברים הראשונים שבשכיחות גבוהה מהווים יעד לתסחיפים טרומביים ממחלות הלב? א. כליות - נכון. הכליות הם אחד האיברים הראשונים שאליהם מגיעים תסחיפים טרומביים ממחלות הלב. ב. קיבה - לא נכון. הכיבה אינה יעד שכיח לתסחיפים טרומביים ממחלות הלב. ג. רחם - לא נכון. הרחם אינו יעד שכיח לתסחיפים טרומביים ממחלות הלב. ד. מעיים - לא נכון. המעיים אינם יעד שכיח לתסחיפים טרומביים ממחלות הלב.

א. טרשת עורקים - נכון. טרשת עורקים (atherosclerosis) היא הסיבה השכיחה ביותר לאיסכמיה בלב. זה קורה כאשר פלקים של כולסטרול ושומן מצטברים בדפנות העורקים, מה שמצמצם את זרימת הדם ויכול להוביל לאיסכמיה של שריר הלב (התקף לב). ב. דלקת ריאות - לא נכון. דלקת ריאות (pneumonia) אינה גורם ישיר לאיסכמיה של שריר הלב, אם כי היא יכולה להחמיר מצב קיים של מחלת לב. ג. פעילות גופנית קלה - לא נכון. פעילות גופנית קלה אינה גורמת לאיסכמיה, אלא להיפך, היא יכולה לשפר את זרימת הדם והבריאות הכללית של הלב. ד. חסימת וריד הריאה - לא נכון. חסימת וריד ריאה (pulmonary vein obstruction) אינה גורמת לאיסכמיה של שריר הלב, אלא יכולה לגרום לבעיות בריאותיות אחרות כמו יתר לחץ דם ריאתי ובעיות נשימה.

א. נזק לאנדותליום - נכון. נזק לאנדותל (השכבה הפנימית של כלי הדם) הוא הגורם העיקרי להתפתחות תרומבוזיס. כאשר האנדותל נפגע, מתאפשרת היצמדות טסיות דם והיווצרות קריש דם. ב. ירידה בלחץ אוסמוטי - לא נכון. ירידה בלחץ אוסמוטי אינה גורם ישיר להתפתחות תרומבוזיס. ג. מחסור בגורמי קרישה - לא נכון. מחסור בגורמי קרישה דווקא מפחית את הסיכון לתרומבוזיס, כי הוא מקשה על היווצרות קרישי דם. ד. הפרעה בניקוז לימפה - לא נכון. הפרעה בניקוז לימפה אינה גורם ישיר לתרומבוזיס, אם כי היא יכולה לגרום לבעיות אחרות כמו בצקות.