יחידה אינטגרטיבית 5

תשובה 4 היא הנכונה. פעולה (כדוגמת הקלדה) אשר חוזרים עליה שוב ושוב נעשית מוכרת, ולאחר אימון ניתן לבצע רצפים ארוכים של פעולות ללא התערבות מודעת. תהליך זה, הנקרא הידור ידע (compilation) מקשה על שיתוף אחרים בידע שלנו, כיוון שהוא הופך זיכרון דקלרטיבי (מוצהר) לזיכרון פרוצדוראלי (תהליכי), על כן, תשובות 1 ו-3 נכונות. מסיח 2 אינו נכון, שכן הפיכת זיכרון מדקלרטיבי לפרוצדורלי איננה פוגעת באחסון שלו, אלא ביכולת לשלוף אותו באופן מודע.

תשובה 2 היא הנכונה. לפי התיאוריה הביהביוריסטית של סקינר (Skinner), הבדלים בינאישיים נובעים מיחסי גומלין שונים בין התנהגות וסביבה: לכל אורגניזם יש מטען תורשתי שונה, והיסטוריה ייחודית של התנהגויות וחיזוקים. הנחת היסוד היא דטרמיניסטית ולפיה כל התנהגות מוכתבת על ידי התניה אופרנטית, וזו מאפשרת פיקוח מלא על ההתנהגות. מסיח 1 שגוי מאחר ולתורשה אין חשיבות בתיאוריה הביהביוריסטית. מסיח 3 שגוי מאחר וסקינר טען שהגורם להתנהגות הוא תמיד גירוי חיצוני ועל כן נתן הסברים התנהגותיים למונחים תיאורטיים כמו רגש, חשיבה, רצייה, קונפליקטים והדחקה. מסיח 4 שגוי מאחר והתיאוריה של סקינר עוסקת אך ורק בהתנהגות חיצונית ואיננה עוסקת בתהליכים קוגניטיביים ובהשפעותיהם של החיזוקים והגירויים על עולמו הפנימי של האדם.

שובה 3 היא הנכונה. שינוי בהתנהגות, או בפוטנציאל להתנהגות, נחשב ללמידה אם הוא עקבי, כלומר חוזר בכמה הזדמנויות שונות. מרגע שלמדנו לרכב על אופניים, נוכל לעשות זאת בהזדמנויות שונות. שינויים עקביים אינם בהכרח תמידיים - אם נתאמן נוכל להיעשות רוכבים מקצועיים מאוד, אך אם נפסיק את העיסוק בספורט זה המיומנות שלנו עלולה להתדרדר. בכל זאת, השינוי הוא קבוע במובן שמשהו מההתנסות הקודמת שלנו נשמר: משלמדנו להיות רוכבים מצטיינים, יהיה לנו קל יחסית ללמוד זאת בשנית. מסיח 1 שגוי מאחר וההפך הוא הנכון, פעמים רבות הבשלה פיזית היא תנאי מקדים ללמידה. מסיח 2 שגוי מאחר ותנאי הכרחי להוכחת למידה, הוא שלא ניתן להסביר את השינוי בהתנהגות באמצעות נטיות מולדות, התפתחות מוחית בתהליך ההתבגרות הטבעי, או בשילה פיזית (maturation). מסיח 4 שגוי כיוון שאומנם הדרך הקלה ביותר להסיק על כך שהתרחשה למידה היא מתוך שיפור בביצוע, אך לעיתים קרובות הביצוע מספק תמונה חלקית בלבד של הדברים שלמדנו. לפעמים אנו מאמצים עמדות כלליות בעקבות למידה של חומר תיאורטי, שלא ניתן לראות באופן מידי בפעולות הניתנות למדידה.

תשובה 2 היא הנכונה. פונמה היא הגה אשר החלפתו בהגה אחר תיצור מילה בעלת משמעות שונה, ולכן הכתוב במסיח 4 נכון, והוא אינו התשובה הנכונה. צורנים (morpheme) הינם היחידות הלשוניות הקטנות ביותר אשר נושאות משמעות ולכן הכתוב במסיח 2 אינו נכון (והוא התשובה הנכונה). מסיחים 1 ו-3 הינן הגדרות נכונות למושגים הגה ופרגמאטיקה. מאחר והשאלה שואלת אודות הטענה שאינה נכונה, תשובה 2 היא התשובה הנכונה.

תשובה 2 היא הנכונה. לורנס קולברג (Kolberg) חקר את התפתחות החשיבה המוסרית (moral reasoning) והגדיר שלבים של התפתחות המוסר, כאשר בכל שלב יש בסיס אחר לשיפוט מוסרי. הרמה הבתר-קונבנציונאלית (Post-conventional) מתאפיינת במודעות לזכויות הזולת וכוללת היצמדות לערכי צדק אוניברסליים, שאינם תלויים באמונות, דעות ותרבות של אוכלוסיות שונות בחברה. בשלב זה, ישנה מודעות לכך שזכויות הפרט ועקרונות צדק הם מעל חוק שרירותי. שני המרכיבים המרכזיים בשלב הם: התנהגות מוסרית המושתתת על הסכם חברתי, ומצפון אישי כעיקרון מוביל. הכתוב במסיח 2 מתייחס לאהבה כבסיס למחשבה המוסרית אינו מתאים לרמה הבתר-קונבנציונלית, המושתת כאמור על ערכי צדק אוניברסליים ולכן זוהי התשובה הנכונה.

תשובה 1 היא הנכונה. לפי תיאוריית שני השלבים, שלושת סוגי הקולטנים (אדום, כחול, ירוק) נמצאים ברמה ה"נמוכה" יותר במערכת הראייה והם מזינים את יחידות הצבעים המנוגדים אשר נמצאים ברמה גבוהה יותר במערכת הראייה, על כן, התיאוריות השונות מתייחסות לחלקים שונים במערכת הראייה, ותשובה 1 נכונה. מסיח 2 אינו נכון, שכן פעילות הנוירונים בתלמוס נוגעת ליחידות הצבעים המנוגדים ואינה קשורה לתיאוריית שלושת הצבעים. כמו כן, התיאוריה משלבת את שתי התיאוריות, ועל כן מסיח 3 אינו נכון. מסיח 4 גם כן אינו נכון כיוון שלשתי התיאוריות ישנם ממצאים פיזיולוגיים והתנהגותיים המחזקים אותן.

תשובה 4 היא הנכונה. נרקולפסיה (Narcolepsy) או נרדמות, היא הפרעה הגורמת ללוקים בה התקפי שנת REM פתאומיים ובלתי צפויים, הנמשכים בין דקות בודדות לזמן רב. אחד הטיפולים היעילים בהפרעה זו הוא מתן תרופות ממריצות כגון ריטלין. שאר המסיחים אינם נכונים מכיוון שהם מציגים הפרעות אשר אינן מטופלות באמצעות ריטלין. דום נשימה בשינה (Sleep Apnea), מסיח 1, אינו נחשב להפרעת שינה בפני עצמו, אלא לתסמין של בעיות גופניות אחרות. הוא מתבטא בהפרעה למהלך השינה התקין על ידי הפסקות נשימה בזמן שינה. סהרוריות (Somnambulism), מסיח 2, מאופיינת בביצוע פעולות שונות מתוך שינה ובעיקר מוכרת כהליכה מתוך שינה. נדודי שינה (Insomnia), מסיח 3, הם למעשה איחור בהירדמות אשר יכול לנבוע כתוצאה מדום נשימה בשינה או כתוצאה מסיבות אחרות כמו לחצים נפשיים המונעים השראת שינה.

תשובה 1 היא הנכונה. לפי מאסלו, בריאות נפשית לקויה היא תוצאה של כישלון בסיפוק צרכים - הדחקת הצרכים האמיתיים והחלפתם במערכת צרכים מעוותת. מטרת הטיפול הנפשי היא לעזור לאדם לספק את צרכיו בעזרת המטפל ועל ידי יצירת מערכות יחסים מספקות. מסיח 2 שגוי כיוון שהוא קשור לתיאוריה של בנדורה, שהדגיש את חשיבותם של תהליכים קוגניטיביים כגורמים לפסיכופתולוגיה. על כן, לפי בנדורה, תפקיד הפסיכותרפיה להתמקד בשינוי הציפיות והתפיסות העצמיות, באמצעות צפייה במודלים שהתנהגותם מביאה לתמורות חיוביות. מסיח 3 שגוי מאחר והוא מתייחס למטרת הטיפול לפי התיאוריה הפסיכואנליטית הקלאסית. מסיח 4 שגוי מאחר ומסיחים 2 ו-3 שגויים

תשובה 2 היא הנכונה. חוסר הרגישות היחסי של האדם בהשוואה למינים אחרים אינו נובע מכך שהקולטנים שלנו פחות רגישים, או פחות מורכבים, אלא מכך שיש לנו פחות קולטני ריח (10 מיליון אצל אדם לעומת מיליארד אצל כלב) ולכן תשובה 2 היא התשובה הנכונה, ומסיחים 1 ו-3 אינם נכונים. מסיח 4 אינו נכון, שכן למרות שבני אדם מסתמכים פחות על ריח, אנו עדיין מסוגלים לחוש באיכויות שונות של ריח

תשובה 2 היא הנכונה. התיאוריות הקוגניטיביות מתייחסות לסגנון הקוגניטיבי כאל המרכיב המרכזי בדיכאון- הגורם לו, מעורר את השינויים הנלווים לו ומשמר אותו. לפי בק, נציג הגישה הקוגניטיבית, לאדם הדיכאוני יש נטייה ל-3 סוגים של קוגניציות שליליות המכונות בשם השילוש הקוגניטיבי השלילי (negative cognitive triad): דעה שלילית כלפי עצמו, כלפי התנסותיו בהווה וכלפי העתיד. המחשבות השליליות הן אוטומטיות ויכללו תפיסה קיצונית של העולם תוך התייחסות סלקטיבית למציאות ובנטייה להיסקים שרירותיים ולהכללת יתר, לכן תשובה 2 נכונה. מסיח 1 אינו נכון, משום שזהו הסבר המתאים לגישה קוגניטיבית אחרת: חוסר אונים נרכש (learned helplessness) של מרטין זליגמן. מסיח 3 אינו נכון, מפני שההסבר המוצג בו מתאים לגישתו של פרויד (גישה דינמית) המתייחסת לדיכאון (מלנכוליה) כאבל פתולוגי בו רגש שלילי כלפי אובייקט מופנה אל העצמי. מסיח 4 גם כן אינו נכון, מאחר והוא אינו נוגע לתיאוריה של בק.