מרבית החוקרים סבורים היום שהמעבר מיובניליות לבגרות נקבע בעיקר ע"י:

יחס שרש\נוף, או יותר נכון נפח מע' השרשים אכן משפיעים על המעבר, אולם אין זה הגורם העיקרי והחשוב בתהליך. וורינג הוכיח כי מס' מחזורי הצמיחה והתרדמה אינו הפקטור המשמעותי, וכי התפתחות מהירה ורצופה (ללא מחזורים) מתבגרים מהר יותר. קצב התפתחות מע' השרשים אינו פקטור, אלא המרחק מהשרש ופחות מכך נפח מע' השרשים. התארכות השתיל והתרחקות קודקוד הצמיחה מן השרש, ומיהול גורמי היובניליות, הם הגורם העיקרי.