איזה חוקר עושה הבחנה בין שני סוגי מנהיגות המתקשרים לצורך בכוח - כוח חברתי וכוח אישי?

McClelland עושה הבחנה בין שני סוגי מנהיגות המתקשרים לצורך בכוח- צורך בכוח חברתי- מאופיין ברמה גבוהה של צורך בכוח ורמה גבוהה של שליטה עצמית. המנהיג משתמש בכוח במידה ה"נכונה" מתוך כוונה להשתמש בו כמכשיר של סוציאליזציה לטובת הארגון, ובמידה נמוכה ככל האפשר. מנהל שמשתמש בכוח שלו בצורה נכונה על מנת לקדם את האנשים ואת החברה. צורך בכוח אישי- מאופיין ברמה גבוהה של צורך בכוח ורמה נמוכה של שליטה עצמית. המנהיג משתמש בכוח (גם סמוי), בכל מחיר, על מנת להשיג דומיננטיות אישית. רואים את הכוח שיש להם כעוד כלי להשיג את המטרות שלהם, שימוש בצורה לא מרוסנת בכוח שלו ויכול לפגוע באנשים בדרך. יכול לשרת את המונהגים שלהם כל עוד זה לא פוגע באינטרס האישי של המנהיג.