נתון המשפט הבא: she took the lesson to heart (תרגום אפשרי: "היא הפנימה את הלקח". מילולית: "היא לקחה ללב את השיעור/לקח"). אלגוריתם הגזירה מצא שארבעה עצי גזירה שלהלן חוקיים בשפה

משמעות המשפט הוא: נושא: היא נשוא: לקחה (לתשומת) לב מושא: מה נלקח לתשומת לב - הלקח. כלומר 'לתשומת לב' זה לא מושא (לאן נלקח) אלא חלק מהביטוי שמהווה את הפעל-נשוא. עצי הגזירה האלה הם בדיקדוק חסר הקשר, כלומר באופן תאורטי, אפשר "להחליף" גזירות מתתי עצים אבל מבנה המשפט לא ישתנה. אבל ב-A ו-C אם נחליף את ה-NP שתחת ה-VP נהרוס לא רק את המשמעות אלא גם את המבנה שמקנה את המשמעות, כלומר נהרוס את הביטוי - לקחת לתשומת לב. ב-D המבנה כבר מנותק לחלוטין כי ה-PP הוא לא חלק מה-VP. מזווית אחרת: ב-A הגזירה מתאימה (קצת על העוקם) למשפט בו הצירוף השמני the lesson toheart הוא יחידה שלמה כמו 'מבקר המדינה'. זה בבירור לא מתאים למשמעות המשפט בה הלקחת-ל[תשומת] לב היא היחידה המשמעותית. ב-C הגזירה מתאימה למשפט כמו: היא לקחה את התרופה ל(בעיות ה)לב. ב-D הגזירה מתאימה קצת על העוקם) למשפט כמו she took the kids to school. (היא לקחה את הילדים לגן).