: בקצה הראשון, זוכרים את הפריטים טוב כי הם נכנסים למאגר הזיכרון לטווח ארוך. ובקצה השני, הפריטים נמצאים במאגר הזיכרון לטווח קצר: הם עדיין נמצאים באקטיבציה, מהדהדים לנו בראש, ואנחנו פשוט פורקים אותם. עדות נוספת לכך שהפריטים נמצאים בטווח קצר היא שהפריטים הראשונים שאנחנו שולפים הם האחרונים ברשימה: הם נמצאים באקטיבציה וממש צריך לפרוק אותם. ניתן לראות שהאפקט הוא מאוד איתן: לא משנה כמה מילים יש ברשימה, הזיכרון של הפריטים האחרונים תמיד טוב יותר משל הראשונים, ושל הראשונים תמיד טוב יותר משל האמצעיים.