התשובה לפי הסיכום -איך הכלור הגזי פועל?
כאשר הכלור הגזי מגיע למים הוא מיד הופך להיות חומצה היפוכלורית, HOCl, ולמעשה מי שפעיל זאת החומצה עצמה. החומצה יכולה לעבור הידרוליזה ולהפוך ליון H+ וליון היפוכלוריד, Ocl-.
אחר כך בהמשך:
ככל שיש יותר כלור כך תהייה יצירה גדולה יותר של כלורואמינים, אבל ככל שיהיה יותר כלור כך יוצרו יותר טרי-כלורואמידים ואנו לא מעוניינים בהם. מדוע? קודם נסביר את היווצרות הכלורואמינים:
בשלב הראשון, הכלור נקשר ליון האמוניום ונוצר מונו-כלורואמיד, מבחינתנו הוא מאוד יעיל.
אם אנו מוסיפים עוד כלור, ובמים יש עוד אמוניה, אז יווצר גם די-כלורואמיד. ואם נוסיף עוד כלור, יווצר טרי-כלורואמיד. יש מספר בעיות עם הדי-כלורואמיד והטרי-כלורואמיד, ראשית, הן יוצרות ריח ושנית, הטרי-כלורואמיד מתנדף לאויר, כלומר, ברגע שהוא נוצר הוא מתנדף וכך אנו שוב מאבדים כלור. ההעדפה שלנו היא שבמים תהייה כמות גדולה של מונו-כלורואמיד.
התשובה לדעתי כלורואמין