סמנו התשובה הנכונה ביחס להתאמת השיר לעמדה בין הדברים לנפש (בין העולם הפנימי למציאות החיצונית): "כל אימת שאני חושב על דבר, אני בוגד בו. רק כשהוא לפני חייב אני לחשוב עליו, לא בחשיבה, אלא בראיה, לא במחשבה, אלא בעינים. דבר נראה לעין קיים בשביל להראות..." (פרננדו פסואה)