נועם החל לעבוד במפעל ממשלתי כעובד זמני, לתקופת הקיץ. המנהלת הישירה שלו, שפרה, היא אחת הותיקות במפעל ובעלת קביעות. נועם, כמו שאר האנשים בקבוצה, חש לחץ ובלבול מדרישותיה של שפרה כמנהלת: היא יכולה לבקש ביום אחד שיעשה דבר מסוים ולמחרת את ההפך. בנוסף, היא אינה לוקחת אחריות על טעויותיה ומאשימה אותו בכל דבר שמשתבש. למעשה, היא מרשה לעצמה להתנהג בשחצנות מוקצנת הן מול הכפיפים שלה והן מול הממונים שלה ללא חשש. מהי גישת ההתמודדות העדיפה עבור נועם במצב זה?