הפילוסוף בן המאה ה-18 עמנואל קאנט טען שבלי תיאור חללי וזמני של אובייקטים אין ביכולתנו להעלות על הדעת אובייקט נסיוני חיצוני נבדל מאובייקט חיצוני נסיוני אחר (בלי חלל וזמן לא תהיה לנו תפיסה של ריבוי) ואפילו לא נוכל לתאר כלל את הדברים כחיצוניים לנו. וכמו כן המשיך וטען: בכוחנו לדמיין עולם ניסיוני ללא שום אובייקטים (כביכול נרוקן את העולם בדמיוננו מכל דבר) אבל לעולם לא נוכל להעלות על הדעת עולם ניסיוני ללא חלל וזמן (נסו והיווכחו...). קאנט הסיק מכך שתי מסקנות: האחת, שהחלל והזמן עצמם אינם קיימים כשלעצמם אלא הם ״צורות הסתכלות״ סובייקטיביות של התודעה האנושית המתבוננת בדברים בניסיון, שמקורן בתכונות של טבע התודעה האנושית ולא בדברים כשלעצמם (בדומה לתכונות של צג של מכשיר מדידה שאינן התכונות של הדברים שהוא מודד). מהי המסקנה השניה? (אל תחפשו באפשרויות להלן את מה שנראה לכם משפט נכון אלא מה שבאופן ברור מתחייב מהטענות לעיל)