שאלה | הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה (המאה ה-19) טען שהזיקה היחידה של תודעתנו למציאות היא או החוויה האיומה של חוסר מובן והעדר משמעות של העולם או לחוות את העולם דרך דימויים ולהתענג על תחושת היופי והסדר שהם כן יוצרים בריבוי בתודעתנו באופן סובייקטיבי – אלו הם שני האופנים היסודיים של החיים האנושיים נוכח המציאות (אפשר לבכות ואפשר לצחוק נוכח המציאות ככזו, אפשר לפחד ואפשר להתענג, אבל כך או כך הגדולה האנושית נמדדת לדעת ניטשה באומץ לקבל את זה ולאשר את החיים כך כפי שהם). ניטשה על כן תוקף את הרעיון הסוקרטי האומר שישנה אי-שם אמת מושגית אובייקטיבית בעלת מובן ושיש ושאפשר לנסות ולברר אותה (ולו על דרך השלילה). ניטשה טוען שזוהי אשליה המבקשת מתוך חולשה לברוח מהחיים. אם נתאר את עמדת ניטשה במונחים הלקוחים ממשל המערה של אפלטון, איזה מהמשפטים הבאים הוא נכון?

הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה (המאה ה-19) טען שהזיקה היחידה של תודעתנו למציאות היא או החוויה האיומה של חוסר מובן והעדר משמעות של העולם או לחוות את העולם דרך דימויים ולהתענג על תחושת היופי והסדר שהם כן יוצרים בריבוי בתודעתנו באופן סובייקטיבי – אלו הם שני האופנים היסודיים של החיים האנושיים נוכח המציאות (אפשר לבכות ואפשר לצחוק נוכח המציאות ככזו, אפשר לפחד ואפשר להתענג, אבל כך או כך הגדולה האנושית נמדדת לדעת ניטשה באומץ לקבל את זה ולאשר את החיים כך כפי שהם). ניטשה על כן תוקף את הרעיון הסוקרטי האומר שישנה אי-שם אמת מושגית אובייקטיבית בעלת מובן ושיש ושאפשר לנסות ולברר אותה (ולו על דרך השלילה). ניטשה טוען שזוהי אשליה המבקשת מתוך חולשה לברוח מהחיים. אם נתאר את עמדת ניטשה במונחים הלקוחים ממשל המערה של אפלטון, איזה מהמשפטים הבאים הוא נכון?

		אין שום אור שמש מחוץ למערה.
		אנחנו חיים כבר באור השמש מחוץ למערה.
		אנחנו יכולים לצאת מהמערה ללא מאמץ.
		אין ברשות אנשי המערה גם לא אור של אש שיאפשר תודעה של ריבוי.

מיין לפי