נטישה (Abandonment):
באופן מטאפורי, סארטר מדגיש את תחושת האובדן שנובעת מההבנה שאין אלוהים שמעניק הנחיות מוסריות, ואין מקור חיצוני לערכים אובייקטיביים. זה מדגיש את הבדידות של האדם בעולם ללא מקורות חיצוניים בעלי ערך אובייקטיבי.
צער (Anguish):
האדם הוא חופשי, אבל "נדון להיות חופשי". המשמעות היא שהאדם אחראי לחלוטין על החלטותיו ועל ההשלכות שלהן עבור האנושות כולה, מה שמוביל לתחושת צער עמוקה.
ייאוש (Despair):
אין תקווה למצוא משמעות כלשהי בחיים, ואין בסיס לפעולה מוסרית.