3. קראו את הטקסט הבא (מתוך הספר ״הפילוסופים הקדם-סוקראטיים מאת ש. שקולניקוב, פרק 2): ״הסיבתיות המדעית יש בה יסוד של אנאליזה: אין דבר A בתור שכזה פועל כולו על דבר B, אלא אספקט [כללי] מסויים a שב-A פועל על אספקט [כללי] מסויים b שב- B. כך, ניוטון איננו מסתכל על הארץ המושכת אליה תפוח, אלא על מסה מסוימת המושכת מסה אחרת [=קשר בין שני מופעים מסויימים של אותו אספקט כללי] אך זו הבחנה מושגית בדבר הנתון, המבודדת בו אספקטים שאינם נתונים בעין, וזאת אין המיתוס עושה. במיתוס, A גורם ישירות ל-B, ללא תיווך וללא אנאליזה״ על פי הנלמד בקורס, בהעדר יכולת אנליטית של החשיבה המיתית להבחין באספקטים כלליים של הדברים ולהציע באמצעותם קשרים, איך נאפיין את הקישוריות בין הדברים אשר כן מציעה החשיבה המיתית?