תבנית עיצוב (design pattern) ממשק לא וירטואלי (NVI - Non-Virtual Interface) מהווה המחשה של עקרון הפרדת ממשקים (ISP - Interface Separation Principle) ע"י הפרדת ממשק (subclass interface) וממשק ירושה (client interface) לקוח

תבנית עיצוב ממשק לא וירטואלי (NVI - Non-Virtual Interface) אכן מתיישבת עם עקרון הפרדת ממשקים (ISP - Interface Segregation Principle) ומבצעת אותו באמצעות הפרדת הממשקים בצורה שמסייעת להימנע מקשרים מיותרים בין מחלקות, ומקלה על המימוש והתחזוקה של המערכת. בNVI, במקום לאפשר למתודות להיות וירטואליות (והן לא יירשו את ההתנהגות בצורה ישירה), יש להן מימוש במחלקת האב, שהופך את הממשק ללא וירטואלי. המתודה עצמה תקרא למתודה נוספת, וירטואלית, שממומשת במחלקות יורשות. איך זה מקשר ל-ISP? בISP, המטרה היא להימנע ממצבים שבהם מחלקות נדרשות לממש מתודות שלא קשורות להן. ב-NVI, כל ממשק מחולק בצורה כזו שמחלקות יורשות מקבלות רק את המתודות שהן צריכות לממש, ולא אכפת להן מכל היתר.