שאלה 43 סמן התשובה הבלתי נכונה לגבי קדימותו של המסמן בשירה ובטיפול.

השאלה מתייחסת לחשיבותו של המסמן בשירה ובטיפול, כלומר לקדימות הצליל, המבנה והאופן שבו נאמרות המילים על פני המשמעות הישירה שלהן (המסומן). ניתוח התשובות: ואלאס סטיבנס – "שירה היא מילים, ומילים הן צלילים" – נכונה. מדגיש את קדימות המסמן: בשירה, הצלילים חשובים לא פחות מהמשמעות (ואפילו יותר). חורחה לואיס בורחס – "המקצב והאטמוספירה של המילה שוקלים יותר מתוכנה" – נכונה. שוב, הדגש כאן הוא על הצליל והמבנה של השפה ולא רק על המסומן (המשמעות). "חלוקת קשב שווה" – נכונה. זו אינה אמירה סותרת את קדימות המסמן, אלא רק טענה שהן המסמן והן המסומן מקבלים תשומת לב. "ההתקה של המסומן קובעת את הסובייקטים..." – בלתי נכונה! לפי התיאוריה של לאקאן (והשפעותיה על שירה ופסיכואנליזה), המסמן הוא זה שקובע את הדרך שבה אנו מבינים את עצמנו ואת העולם. המסומן אינו זה שמניע את הסובייקט, אלא דווקא המשחק של המסמנים בתוך השפה.