ההתקשחות של הבנוס אריק לעסוק באופן הסימבולי של הרצח של הרב מרסל 'רמולינסקי' מולידה את מותו של הבנוס הלבש עצמו. כך מאשרת את ההגדרה הלאקאניאנית כי הסימבולי מביא את המוות וההיעדרות."
✅ נכון.
על פי לאקאן, הסדר הסימבולי קשור במוות ובהיעדר – הוא מכונן את משמעות הסובייקט דרך השפה, אך גם מסמן את החוסר (היעדר ה-Real).
במקרה של בורחס, הרצון של הבנוס אריק לשלוט באופן סימבולי על המוות של רמולינסקי, מוביל למותו שלו עצמו, מה שמתאים לתיאוריה הלאקאניאנית.
"הפקת טראומטיות המוזמן אינו מתמקד בספריו הרבים של מרסל 'רמולינסקי' ובזהותו הסמלית. הרוצה האלמוני לגביו. ולכן הרצח הוא טעות אקראית. הרוצה האלמוני רצה לשחזר את טראומת הרגל בעל מספר זה של אבני חן כמו בעונות השנה של תלם."
✅ נכון.
כאן מדובר על כך שהרצח אינו רק מבוסס על סמלים רציונליים, אלא על מבנה טראומטי עמוק שמתקיים מעבר לשפה.
הטראומה כאן אינה רק מה שהדמות אומרת עליה, אלא מה שלא ניתן לומר – וזהו בדיוק המבנה הלאקאניאני של ה-Real.
"הסיפור מדגים כיצד אימוץ מערכת סימולית דתה, העולם היהודי הקבליסטי הסימבולי, על ידי מאמין לא יהודי, הבנוס אריק, מוביל בסופו של דבר למותו של הלבש בעוד מפגש עם המשטרה. טראומטיות, המסרב לקבל הסדר היהודי הזה, ומשחק בסדר הסימבולי, נותר חי בעולם פשע חסר משמעות."
✅ נכון.
כאן מודגמת המשמעות של הכניסה למערכת הסימבולית, והקונפליקט בין מי שמאמץ אותה לבין מי שאינו יכול לקבלה.
הבנוס אריק, שאינו יהודי, נכנס למערכת הסימבולית הקבלית ומנסה לשלוט בה, אך הניסיון לשלוט בשפה מוביל לתוצאה טראגית.
בדיוק כמו אצל לאקאן, האדם שחושב שהוא יכול לשלוט בסדר הסימבולי – נופל קורבן לו בסוף.
"השפה, שאינה תמיד זרה לנו, ונכפית עלינו על ידי התרבות, מאשרת קיום בעולם הסמלי, וקבלת משמעות בעולם ה-Real, וכן ניתן לחיות אינסופיים בעולם הסמלי."
❌ לא נכון!
השפה לפי לאקאן אינה מאשרת קיום ב-Real!
להפך, השפה חותכת אותנו מה-Real – היא מכניסה אותנו לעולם הסמלי, שם אנו חייבים לבטא את עצמנו דרך מילים שאינן יכולות ללכוד את המציאות במלואה.
לא ניתן "לחיות אינסופיים בעולם הסמלי", כי העולם הסמלי תמיד חסר, ותמיד יש חור בתשוקה שמניע אותנו.
לפי לאקאן, הסובייקט לא באמת חי במלאות בעולם הסמלי – אלא תמיד נמצא בפער בינו לבין ה-Real.