השיר "ליל חניה" הזמר הנפוף מתחיל ב:

הבית הראשון של השיר הוא: ליל חניה. בקול דברים, בשחוק, בגדף בהמולת מלאכות הוא קם, הנה הנו כמו פני עיר נבנית פניו של שדה הקטל בהתפרש המחנה אשר דינו להיות שופך דם האדם ומגינו. לא מדובר פה בקרב?

ניראה לי הכוונה להמשך השיר: ורק הזמר הנפוץ, שלא דבר ערך ולא שכיית חמדה הוא, יישאן במלוא צווחת צבעיו החריפים על חלילו. על אהבה הוא מדבר (בה הוא פותח)