בני ורועי מראיינים תלמידי תיכון לעבודה במסעדת מזון מהיר חדשה שנפתחה. בני מכיר את המועמד אותו הוא מראיין, הוא אימן אותו בקבוצת הכדורגל השכונתית. בני אינו מצפה שהראיון יהיה טוב או שהוא יעסיק אותו כיוון שהתלמיד לא היה מאוד פתוח לעצות כאשר בעת האימונים. המרואיין של רועי איחר והוא רץ למקום וכעת נושם בכבדות ומתנשף. רועי מניח כי המרואיין נתקל בקשיים להגיע למקום ולכן הוא מניח לו להירגע ולסדר את מראו. לאחר מספר שעות, בני מראיין את המועמדת ה-20 מיכל. כאשר היא מתיישבת היא משלבת את ידיה ומקמצת את שפתיה. היא לובשת חולצת T עם הדפס של להקת רוק כבד. בני מכין עצמו לראיון קשה ועוין אך מופתע שלאחר מספר שאלות מיכל מתבררת כאדם מאוד חברותי ומנומס. המרואיין האחרון של רועי חברותי, יש לו תחומי עניין דומים לאלו של רועי ויש להם מספר מכרים משותפים בשכונה. כאשר הם סיימו את הראיונות ואוספים את התיקים רועי אומר לבני שהמועמד האחרון שראיין מזכיר לו את עצמו בגיל 17. ההטיה התפיסתית של בני במקרה של מיכל הינה: