ומה אם נוותר על הטייס? ללא טייסים, "חברות הטיסה יוציאו הרבה פחות כסף על משכורות, אימוני סימולטור, ביטוח בריאות, מלונות ביעדי החניה וקצבאות פרישה", אומרת מרי קמינגס, חוקרת טיסות אוטונומיות מאוניברסיטת דיוק בדורהאם שבצפון קרוליינה. הדבר יביא למחירים זולים יותר של כרטיסי טיסה, וטיסה אוטומטית גם תהיה חסכונית יותר בדלק ותסייע לצמצם את העלויות ואת פליטת גז החממה. ומאחר שהקצה המחודד של המטוס כבר לא יהיה תפוס על ידי הטייסים, יוכלו הנוסעים במושבים הקדמיים ליהנות מנוף פנורמי מרהיב — תמורת תשלום קטן נוסף, כמובן. יש רק שאלה חשובה אחת: מה תרגישו כשתעלו למטוס שלא יושב בו טייס בתא הטייס? יותר מדי נורות אזהרה בלב המהפכה הזאת טמונה עובדה פשוטה: מחשבים מבצעים כיום חלק גדול כל כך מהפעולות בטיסה, עד שכמעט אין צורך שטייס ייקח לידיו את ההגאים. מחשבי טיסה אוטומטית יכולים להחליף את הטייס כשהמטוס מגיע לגובה 30 מטר בלבד מעל פני האדמה ולשמור על המהירות, הכיוון והגובה שהטייס מזין במערכת ניהול הטיסה. והמחשב מסוגל מזמן להתביית על משדר רדיו של מסלול נחיתה ולהנחית את המטוס באופן אוטומטי. אבל האוטומציה מביאה איתה אתגרים חדשים לטייסים. כשמחשבי הטייס האוטומטי נתקלים בסיטואציה שאינם מתוכנתים לטפל בה — נזק מבני פתאומי למטוס, למשל, או תנאי מזג אוויר קיצוניים כמו אלה שהיו בטיסה 447 — הם עלולים להטיל פתאום את האחריות על הטייסים. הטייסים יכולים לפעמים לפרש לא נכון את היקף השליטה שהם מקבלים כשמתרחשת תקלה חמורה. העובדה שמחשבי תא הטייס עלולים להציף את הטייסים במבול של התרעות, רשימות מטלות והתרעות שמע ברגעים גורליים מסוכנת לא פחות. בנובמבר 2010, למשל, התפוצץ מנוע בטיסה 32 של חברת קוואנטס. במטוס היו 469 איש; בעקבות הפיצוץ נחתכו 650 כבלי בקרה, אבל כשהטייס ריצ'רד דה קרפיני ניסה להנחית את המטוס בסינגפור, הבזיקו על הצגים מולו ומול טייס המשנה 120 תפריטי הוראות שבילבלו אותם והפריעו להם לתפקד. מטוס ללא טייס היא דוגמה להפעלת שיטת ה trimming על מערכת מוצר קיימת המהווה מגנון ליצירת חדשנות.