מר נאמן חתם על חוזה עם מר צאנג, איש עסקים מסין, בחוזה לרכישת סחורות ממפעלו של מר צאנג. החוזה היה כתוב בסינית, שפה שמר נאמן אינו מבין כלל. מאחר והסחורה לא סופקה בזמן, דרש מר נאמן פיצויים כמקובל, אולם מר צאנג הראה לו סעיף בחוזה שכתוב בסינית, שחור על גבי לבן שאין למר צאנג שום אחריות למקרים של איחורים בהספקה. מר נאמן טוען שהוא לא הבין כלל על מה הוא חתם, ושלא היה חותם בכלל אם היה יודע שכך כתוב, ולכן טוען שסעיף זה בטל. מר צאנג טוען שאע"פ שאינו מבין סינית, חתימתו מחייבת אותו. מי צודק?