שאלה | בעמוד 330 ובעמוד 332 מדווחים תוצאות של ניתוח רגרסיה שבו המשתנה המנובא (התלוי) היה הפער בין האפקט החיובי לבין האפקט השלילי (חיסרו את הציון של האדם על האפקט השלישי מציונו על האפקט החיובי) . והמשתנים הבלתי תלויים היו הצרכים, או ליתר דיוק, הערכת הנוכחות של כל צורך באירוע המספק. מהי משמעות של מקדמי הביתא המדווחים בתוצאות אלה ?

בעמוד 330 ובעמוד 332 מדווחים תוצאות של ניתוח רגרסיה שבו המשתנה המנובא (התלוי) היה הפער בין האפקט החיובי לבין האפקט השלילי (חיסרו את הציון של האדם על האפקט השלישי מציונו על האפקט החיובי) . והמשתנים הבלתי תלויים היו הצרכים, או ליתר דיוק, הערכת הנוכחות של כל צורך באירוע המספק. מהי משמעות של מקדמי הביתא המדווחים בתוצאות אלה ?

		ככל שהביתא של הערכת צורך גדולה יותר, כך אותו צורך נוכח יותר באירועים המספקים של אנשים
		ככל שהביתא של הערכת הצורך גדולה יותר, כך מימוש אותו צורך, קשור יותר למאזן הרגשי החיובי. כלומר, מימוש אותו צורך מעלה יותר רגשות חיוביים ו/או מורידה רגשות שליליים.
		ככל שהביתא של הערכת צורך גדולה יותר, כך יהיה מקדם הביתא של הצורך שנתפס כמנוגד לו, קטנה יותר.
		ככל שהביתא של הערכת צורך גדולה יותר, כך הצורך מגביר מוטיבציה בצורה חזקה יותר, עלומר האדם מתאמץ יותר כשיש סיכוי למימוש הצורך

מיין לפי