לבנה העומדת בחדר מואר החזיקה בידה דף לבן. לאחר מכן יצאה לחצר לאור השמש. למרות שרמת הלובן האובייקטיבית של הנייר לא השתנתה בין החדר המואר לבין החצר, הדף הלבן שהיה בידה נתפס ברמת לובן שונה בשני המקומות בהם הייתה. כיצד ניתן להסביר זאת?

תשובה 4 היא הנכונה. לפי המושג קביעות הבהירות (lightness constancy), תפיסת הלובן של אובייקט הינה בלתי-תלויה בכמות האור על העין. השאלה עוסקת בקביעות הבהירות של לבנה ועלינו לבחור את המסיח אשר מסביר יכולת זו. מסיח 1 נכון, מכיוון שלפי תיאוריות חישוביות, בתפיסתו את מידת הלובן (בהירות) של אובייקט, הצופה מגיב לרמזים המעידים על אופי התאורה הנופלת על האובייקט, ותפיסתו משתנה בהתאם. מסיח 2 נכון, כיוון שהתפיסה נוצרת כתוצאה מחישוב היחס בין אזורי התאורה על גבי הרשתית (כך שהאובייקטים נתפסים באופן יחסי זה לזה). מסיח 3 נכון גם הוא, כיוון שהימצאותם של צללים יכולה לשמש כרמז בנוגע למיקום האובייקט ביחס למקור האור, וזאת לצורך תפיסה של רמת הבהירות/לובן שלו. מאחר וכל המסיחים נכונים, התשובה הנכונה היא 4.